|
|
עמוד:216
השפעת התרבות הצרפתית בצפון אפריקה א : מתוך דיווח של יהודים צרפתים שנשלחו לאלג'יריה , יעקב יצחק אלטרס ויוסף כהן , 1842 היהודים מבלים בבתי הקפה ובמועדונים שלנו בשעה שהילידים האחרים מתרחקים מהם בשאט נפש ; הם כבר אימצו לעצמם בחיים החברתיים אחדים מהרגלינו ואולי גם כמה ממגרעותינו . המשפחות הפשוטות שלחו את ילדיהן לעבוד בתור עמילי מסחר ( סוכנים של גופים מסחריים ) או פקידי מינהל , מה שאיפשר להם להתקרב יותר ויותר לתרבות הצרפתית . באלג'יר יותר 500-מ בנות יהודיות עובדות כעוזרות בית אצל משפחות צרפתיות [ ... ] ההתבוללות באה לידי ביטוי גם בפרטים הקטנים ביותר [ של חיי היום-יום . [ כך בבתיהם של יהודים רבים ישנם רהיטים צרפתיים לצדם של רהיטים מקומיים . ניתן למצוא למשל אצלם כורסאות , ספות ושעוני קיר . [ ... ] אצל יהודים רבים , אף ממוצא בינוני , מצאנו עיתונים צרפתים שהם מקבלים וקוראים בעניין . מובא אצל : שמעון שוורצפוקס , היהודים והשלטון הצרפתי באלג'יריה , ) 1855-1830 ) עמ' 85-84 ב . מתוך דיווח של שליח כי"ח לפס , מרוקו , 1913 [ ... ] בשמחה הנני לבשר לכם גם על תופעה מתפשטת של התקבלות הבגד האירופי ב'מלאח' ( הרובע היהודי בערים במרוקו . ( הצעירים , הם שנתנו את האות . הם הודו בפני , כי מאז החלו לבוא בקשרים עם אירופים , הם חשים במבוכה להיראות שונים בבגדיהם , המביאים עליהם לעתים יחס של בוז . אינני מבקש כי אם לעודד אותם להמשיך בדרך הזו ; לאימוץ הבגד האירופי נודעת משמעות עמוקה יותר מזו של שינוי חיצוני גרידא . אילו רק עמדו צעירינו בפני הפיתוי לאמץ לעצמם עם הבגד גם חלק מן ההרגלים הרעים והמידות המגונות של לובשיו - שהם מחקים בלהיטות , לרוע המזל - או אז הייתי שבע רצון לחלוטין . מובא אצל : אהרן רודריג , חינוך חברה והיסטוריה : "כל ישראל חברים" ויהודי אגן הים התיכון , 1929-1860 - עמ' 173 . 1 מהם הסימנים המעידים על כך שיהודי אלג'יריה סיגלו לעצמם את התרבות הצרפתית ? . 2 האם גם המוסלמים השתלבו בתרבות צרפת ? נמקו . . 1 מה הניע את הצעירים היהודים במרוקו לאמץ את הלבוש האירופי ? . 2 איזה תפקיד ממלא כותב התעודה ? כיצד באה עובדה זאת לידי ביטוי בתעודה ? . 3 מאיזו תופעה חושש כותב התעודה ? מדוע ? . 4 חוו דעתכם : האם שליח כי"ח שולל לחלוטין את התרבות הצרפתית ? נמקו . בארצות הברית - המהגרים היהודים במאה 18-ה משתלבים בחברה ובתרבות האמריקניים בארצות הברית , כפי שצוין קודם , שוויון הזכויות היה מעוגן מלכתחילה בחוקה , והאפשרויות שעמדו לפני היהודים הראשונים שהיגרו לארצות הברית היו בלתי מוגבלות . חלקם פנו למסחר - הם ייצאו מזונות לאירופה ולאיי הודו המערבית , וייבאו רום , סוכר וחומרי צביעה . מיעוטם המבוטל סחרו בעבדים מאפריקה . מכיוון שהיהודים שהיגרו לאמריקה במאה 17-ה ובמאה 18-ה היו מיעוט קטן בקרב כלל המהגרים , ובגלל אופי עיסוקיהם הכלכליים , הם התקשו לשמור על מצוות הדת . החוק האמריקני אסר על עבודה ביום ראשון , ולכן יהודי שביקש לשמור שבת היה יכול לעבוד רק חמישה ימים בשבוע . גם השמירה על כשרות בנסיעות ארוכות לצורכי מסחר הייתה קשה . לכן החלה להתרופף השמירה על המצוות אצל רבים . עם הזמן החליפו היהודים באמריקה את לבושם המסורתי בלבוש מודרני , שינו את שמותיהם לשמות אנגלו-סקסיים , דיברו אנגלית ואימצו מנהגים אמריקניים . הענקת החינוך היהודי הייתה אף היא משימה לא פשוטה . החינוך היהודי ניתן בדרך כלל בשיעורים פרטיים או בכיתות לימוד , שפעלו בשעות אחר הצהריים , לרוב בדירה צפופה . אחת הדרכים להתמודד עם היעדר חינוך יהודי היה ייסודו של בית הספר היהודי של יום ראשון ( בשנת , ( 1838 שלמדו בו בעיקר תפילה ותנ"ך , ללא תשלום . הלימודים בבית ספר זה התקיימו נוסף על הלימודים בבתי הספר הציבוריים . רוב הילדים היהודים בוגרי בתי הספר הציבוריים התערו בחברה האמריקנית ואימצו את תרבותה . עד שנת 1915 היו רק שני בתי ספר יהודיים יומיים בארצות הברית , ובהם למדו הילדים קריאה , כתיבה וחשבון באנגלית , וכן למדו להתפלל בסידור התפילה ולקרוא בתורה .
|
|