עמוד:206

אלג'יריה - השלטון הקולוניאלי מעניק ליהודים אזרחות צרפתית בעקבות התפוררותה של האימפריה העות'מאנית בשטחים שהיו בשליטתה בצפון אפריקה , פתחה צרפת ( בשנת ( 1830 בתהליך ממושך של השתלטות על אלג'יריה . ממשלת צרפת הכריזה על השטחים הכבושים כעל חלק בלתי נפרד מצרפת ועודדה מתיישבים צרפתיים , רובם חקלאים ואנשי עסקים , להגר אליהם . השלטונות הצרפתים באלג'יריה הגדירו מחדש את מעמדם של הלא-מוסלמים : הם לא נחשבו לאזרחים , אבל גם לא היו עוד במעמד של בני חסות . מכיוון שיהודי אלג'יריה היו למעשה צרפתים ללא מעמד משפטי מוגדר , היו שהציעו להעניק להם אזרחות צרפתית . בצעד זה תמכו חוגים ליברליים צרפתיים , שראו באמנציפציה של יהודי אלג'יריה המשך טבעי לאמנציפציה של יהודי צרפת . חוגים אלה דגלו גם בביטול המשטר הצבאי באלג'יריה . הם היו משוכנעים שתנאי הכרחי לכך הוא הגדלת האוכלוסייה של בעלי האזרחות הצרפתית , וכי היהודים יוכלו לסייע בכך . אנשי הצבא , לעומת זאת , התנגדו לשינוי מעמדם של היהודים , מחשש שהדבר יעורר תסיסה בקרב המוסלמים . הם טענו גם כי היהודים אינם ראויים לקבל אזרחות צרפתית , בשל ייחודם הדתי והתרבותי . בשנת 1865 פרסם הקיסר נפולאון השלישי , אשר שלט בצרפת בשנים , 1848-1870 צו מיוחד בשם " צו הסנאט . " לפי צו זה הותר למוסלמים וליהודים שנולדו באלג'יריה להגיש בקשה לקבלת אזרחות צרפתית על בסיס אישי . בהסבר לצו נאמר כי רק אנשים שרכשו השכלה צרפתית , עמדו בדרישות של מערכת החינוך הצרפתית והסתגלו לתרבות הצרפתית , יוכלו לקבל אזרחות צרפתית . התנאי לכך היה שיקבלו עליהם את חוקי המדינה ויוותרו על המעמד המיוחד שהיה להם כבני חסות . רק 300-כ יהודים ( מתוך 30 , 000-כ היהודים שחיו אז באלג'יריה ) הגישו בקשה לאזרחות צרפתית . רבים אחרים חששו כי קבלת האזרחות תפגע באורח חייהם הדתי . מיעוט המתאזרחים מרצון עורר את יהודי צרפת , שהיו כאמור היהודים הראשונים בעולם שקיבלו שוויון זכויות ( עמ' , ( 195 לפעול לזירוז תהליך ההתאזרחות של יהודי אלג'יריה . את המאבק למען קבלת האזרחות הצרפתית הוביל מסוף שנות החמישים אדולף כרמייה , עורך דין צרפתי-יהודי , שמונה לשר המשפטים . כרמייה נודע בפעולתו לעזרת יהודים ברחבי העולם והיה בין מייסדי כי ) ח" עמ' . ( 206 24-ב באוקטובר 1870 פורסמה פקודה שנקראה " פקודת כרמייה , " ואשר העניקה לכל יהודי אלג'יריה אזרחות צרפתית מלאה . היה זה המקום היחיד בצפון אפריקה שבו זכו כל היהודים להפוך לאזרחי המדינה האירופית ששלטה באזור . ליהודים , בהיותם אזרחים צרפתים , הוענקה זכות הצבעה , הם חויבו לשרת בצבא , והיה עליהם לנהוג על פי החוק הצרפתי גם בענייני המעמד האישי - נישואים וגירושים . החוק פתח לפני יהודי אלג'יריה הזדמנויות חדשות שלא היה להן אח ורע ביתר מדינות האסלאם . פקודת כרמייה עוררה תגובות מנוגדות : בקרב יהודי אלג'יריה היו שחששו כי היא תזרז התבוללות ; התושבים המוסלמים החלו לראות ביהודים משתפי פעולה עם השלטון הקולוניאלי הצרפתי ; גם הצרפתים והאירופים האחרים שישבו באלג'יריה לא היו שבעי רצון מן הפקודה , משום שהם ראו ביהודי אלג'יריה ילידים שחרגו מן המעמד הנחות הראוי להם ; ואילו כרמייה התפאר כי הוא פטריוט צרפתי אשר הוסיף אזרחים למדינתו . בשנת 1870 מנתה הקהילה היהודית באלג'יריה 33 , 000-כ איש , וכולם היו לאזרחי צרפת . חוו דעתכם : מהי העמדה של יוצר הקריקטורה ביחס לכרמייה וביחס להשגת הפקודה שנקראה על שמו ? נמקו . אדולף כרמייה - ( 1880-1796 ) מדינאי צרפתי ומנהיג יהודי . לאחר מהפכת 1848 התמנה לשר המשפטים בממשלה הזמנית בצרפת , ובתפקידו זה ביטל את עונש המוות על עברות פוליטיות . במסגרת פעילותו למען יהודים עסק בפרשת עלילת הדם בדמשק ובפרשת אדגר מורטרה ועמד בראש חברת "כל ישראל חברים . " אדולף כרמייה בקריקטורה שהתפרסמה בעיתוני התקופה . אייר : אונורה דומייה

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר