|
|
עמוד:181
שרפת הרייכסטאג סיפקה להיטלר תירוץ , ולמחרת האירוע 28 ) בפברואר ( 1933 הוא פרסם צו חירום בשם הצו להגנת העם והמדינה . הצו ביטל למעשה את זכויות היסוד של האזרחים במדינה הדמוקרטית והסיר מעליהם את הגנת החוק . הצו ביטל את חופש הביטוי של היחיד , את חופש העיתונות ואת זכות האספה וההתאגדות . בחסות " הצו להגנת העם והמדינה" הורחבה התערבות השלטון בחיי תושביו במידה רבה : הוצאו צווי חיפוש וצווי החרמה והגבלות על הרכוש , ונקבע עונש מוות על פשעי בגידה במולדת , הצתה וחבלה . אף על פי כן , בבחירות שהתקיימו 5-ב במארס 1933 זכתה המפלגה הנאציונלסוציאליסטית לתמיכה של 44 % מקולות הבוחרים . תוצאות הבחירות לא נתנו לנאצים את הרוב המוחלט שציפו לו . למרות אווירת הטרור היו עדיין מצביעים רבים שהצביעו עבור מפלגות אחרות . לאחר הבחירות נקט היטלר שורת פעולות שנועדו לבסס את שליטתו הבלעדית במדינה . בישיבת הרייכסטאג הראשונה 23 ) במרס ( 1933 התקבל חוק ההסמכה . החוק העניק לממשלה , ובפועל להיטלר , סמכות לחוקק חוקים ללא אישור הרייכסטאג ובניגוד לחוקה . " חוק ההסמכה" הביא לאיחוד סמכויות החקיקה והביצוע , לנטרול החוקה ולחיסולו של הרייכסטאג . הוא התקבל בנימוק שלנוכח שעת החירום יש לרכז סמכויות . החוק הפך את גרמניה לדיקטטורה חוקית בראשות היטלר . כדי להשיג את אחדות המדינה והמפלגה ולבטל את קיומם של מוסדות אחרים במדינה , נקט היטלר בפעולות האחדה " ) גלייכשלטונג . ( " פעולות אלה הקיפו את כל תחומי החיים של העם הגרמני - הכלכלה , הפוליטיקה , החינוך והחברה - והעם כולו שועבד למפלגה הנאצית ולמנהיגה . ההאחדה יצרה מהפכה חוקית ולאומית . מדיניות הגלייכשלטונג ביטאה את עקרון הנאציזם : עם אחד , מדינה אחת , מנהיג אחד . באמצעותה ביקש היטלר להקים את האומה שתיצור את הסדר החדש : תקים את הרייך השלישי - המדינה הלאומית הגרמנית הגדולה - ותשליט את האידאולוגיה הנאצית . לאחר מותו של הנשיא הינדנבורג 2 ) באוגוסט ( 1934 נטל היטלר לעצמו גם את תפקיד הנשיאות , ובכך חיזק עוד יותר את כוחו . החל 1935-ב היה היטלר לפיהרר - המנהיג היחיד של גרמניה : גם נשיא וגם קאנצלר . בתוקף תפקידו זה היה היטלר גם מפקד הכוחות המזוינים , וכל חיילי הצבא הגרמני נשבעו לו אמונים . היטלר פעל נגד ארגוני הפועלים , שראה בהם איום על מנהיגותו וגורם המפריע לו בניהול המשק הגרמני . תהליך זה החל כבר 10-ב באפריל , 1933 כאשר הממשלה הכריזה על 1 במאי כעל יום העבודה הלאומי , ובכך הפסיקה את השתייכותה של גרמניה להתאגדות הפועלים הבין-לאומית ( עמ' . ( 83 חברי האס-אה והאס-אס השתלטו על משרדי האיגודים המקצועיים , שאיגדו בתוכם 7-כ מיליון חברים . העיתונים של הפועלים נסגרו , ומנהיגיהם נעצרו . היטלר פירק את האיגודים המקצועיים והקים במקומם את חזית העבודה הגרמנית , שרפת בניין הרייכסטאג בליל 27-ה בפברואר
|
|