עמוד:175

על עקרון המנהיג "ה – פיהרר פרינציפ" עוד עסק היטלר בדמותו הרצויה של המנהיג , אשר הושפעה במידה רבה מן התפיסה הטוטליטרית . היטלר טען כי המדינה אינה נבנית על רעיון הרוב אלא על רעיון האישיות , ולכן עליה לטפח את האישים הנעלים ולהפקיד בידיהם סמכויות . תפיסה זאת של היטלר זכתה לחיזוק באמצעות פיתוח עקרון המנהיג "ה - פיהרר פרינציפ . " עקרון המנהיג הוצג בסיסמה : " מרות המנהיג כלפי מטה , אחריותם של המונהגים כלפי מעלה . " על פי עיקרון זה יש להפעיל סמכות מוחלטת מלמעלה - מן המנהיג , ומשמעת מוחלטת מלמטה - מן הציבור כולו . תפיסה זאת מבטאת זיקה ללא תנאי בין המנהיג למונהגים , ולפיה עוצמתו של המנהיג , אדולף היטלר , נובעת מהיותו חוליה מקשרת בין העם , המפלגה והגזע . סמכותו מבוססת על הכריזמה - תכונות מיוחדות שבהן ניחן , המעניקות לו יכולת הנהגה והשפעה - ועל האמונה כי הוא מייצג את צרכיו ואת גורלו של העם הגרמני . משום כך גם אי אפשר לערער על מעשיו או לבקר אותם . לפי עקרון המנהיג , היטלר נתפס כמקור כל החכמה וכמקור החוק . אחת הטענות שהעלו היסטוריונים היה שעקרון המנהיג היה היפוכו של מושג המדינה המקובל בתקופה המודרנית : השליט שוב אינו המשרת של המדינה , אלא להיפך - המדינה היא מכשיר בידי השליט . עקרון המנהיג הבטיח להיטלר לא רק צייתנות של האזרחים , אלא גם שאיפה לזהות מחשבתית בין נושאי התפקידים לבין הפיהרר . כל פקיד , חייל , מורה , שופט או שר במשטר הנאצי היה חייב " לכוון לרצון הפיהרר , " כלומר , לחשוב : איך היה הפיהרר מחליט במקומו ? האם ההחלטה שלו תואמת את המצפון הנאציונל-סוציאליסטי ? כך התקיימה במשטר הנאצי זהות בין רוח העם , רוח החוק ורצון הפיהרר . הקשר הישיר בין המנהיג למונהגים התבטא גם בדיבור היום-יומי של הגרמנים , שנהגו לומר : הפיהרר שלי . על האופן שבו התקבל עקרון המנהיג קליטתו העממית של רעיון האישיות בגרמניה עלתה בקנה אחד עם דחייה עמוקה של רעיונות מערביים על אינדווידואליזם , אשר נחשבו רדודים וחומריים . מלחמת העולם הראשונה האיצה את פיצול השקפת העולם הליברלית-הבורגנית , שהדגישה את שוויון האזרחים ואת האזרח היציב האחראי , הפעיל . חוויית המלחמה והתבוסה הולידה את הכמיהה לגאולה לאומית באמצעות אישיות הרואית , . [ ... ] מי שהביעו כמיהה למשיח גרמני בשנות העשרים התמקדו ברעיון של אדם שיעלה מן העם הפשוט . כמיהה זו התפתחה בלא קשר להיטלר , אף כי הוא השכיל לנצל אותה לצרכיו . [ ... ] פולחן האישיות של היטלר לא הושתל על התרבות הפוליטית הגרמנית , כי אם שאב את כוח המשיכה שלו מציפייה נרחבת , אם כי לא אוניברסלית , למושיע גרמני . ריצ'רד אוברי , הדיקטטורים - גרמניה של היטלר , רוסיה של סטלין , עמ' 112-111 . 1 כיצד מסביר הכותב את האופן שבו החברה הגרמנית קיבלה את רעיון ההנהגה הבלתי מעורערת של היטלר ? . 2 אילו תופעות היסטוריות שנלמדו סייעו , לדברי הכותב , למצב זה ? היטלר , 1928 כרזת תעמולה בגרמניה . 1 מהי דמות המנהיג העולה מן הכרזה ? . 2 אילו תכונות או מאפיינים מודגשים בדמותו של היטלר בכרזה ?

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר