עמוד:158

ב . הפשיזם באיטליה ובמדינות אחרות עיקרי האידאולוגיה הפשיסטית דגם נוסף של המשטר הטוטליטרי - הפשיזם - התפתח סביב השקפת עולם אחרת . הפשיזם העמיד במרכזו את המדינה , את האומה ואת המנהיג העומד בראשן , על כל המשתמע מכך . המושג " פשיזם" נטבע באיטליה בשנת 1919 על ידי בניטו מוסוליני , והוא מבוסס על שני מושגים בתרבות האיטלקית : המושג פשיו ( באיטלקית , ( fascio - שמשמעו " צרור" או " אלומה , " והמושג פסקס ( בלטינית , ( fasces - שהיה סמל רומי של גרזן עטוף בצרור של ענפים , שנישא בתהלוכות שהיו נהוגות בימי האימפריה הרומית . המושג הלטיני " פסקס" סימל את הסמכות של המדינה הרומית ואת האחדות שהתקיימה בה , ובאמצעות השימוש בו ביקש מוסוליני ליצור זיקה בין איטליה המודרנית לעברה המפואר . מוסוליני העניק לתנועה את הכינוי , אולם הוא לא היה היחיד באירופה שהחזיק בתפיסת העולם המזוהה כפשיסטית , ואף לא היה הראשון שהעלה אותה . ואף על פי כן , הפשיזם מזוהה עם מוסוליני ועם איטליה . לפי חוקרים מסוימים , ניצני האידאולוגיה הפשיסטית הופיעו באירופה עוד לפני מלחמת העולם הראשונה ( עמ' , ( 106 אך היו אלה גילויים ראשוניים , שלרובם לא הייתה השפעה של ממש . יש המוצאים את שורשי האידאולוגיה הפשיסטית בכתביהם של מקיאוולי ( במאה ( 16-15-ה ושל הפילוסוף פרידריך ניטשה ( במאה . ( 19-ה אחד האישים הבולטים בעיצוב התפיסה היה הפילוסוף הצרפתי ז'ורז' סורל , שחיבר את הספר " הרהורים על אלימות ואשליית הקידמה" ובו קרא לצמצם את הרעיונות הליברליים וההומניים אשר החלישו , לדעתו , את החברה האירופית . הרעיון המרכזי שסביבו התגבש הפשיזם היה מרכזיות המדינה והאומה . האידאולוגיה הפשיסטית מגדירה את המדינה כערך עליון , והמדינה נתפסת כגוף שיש לקיומו הצדקה מוסרית והיסטורית . במדינה חיים אזרחים שיש להם קשר למקום וזה לזה , ולכן אי אפשר לערער על קיומה או להפחית בחשיבותה . על פי הפשיזם - " המדינה מעל לכול , " ועל כן מתבטל ערכם של הפרטים החיים בה . בהתאם לזאת האזרחים נדרשים לשרת את המדינה , ואילו המדינה אינה צריכה לשרת את האזרחים ואף אינה חייבת לשמור על זכויותיהם . באופן דומה ההשתייכות למסגרת המדינה מבטלת את החלוקה לקבוצות-משנה על פי מעמד חברתי , מצב כלכלי וכדומה . מקומם המודגש של המדינה ושל הלאום הגבירו במידה רבה גם את הלאומנות ( עמ' . ( 89 הפשיזם הוסיף על השקפת העולם הלאומנית הבסיסית את התפיסה שבין הלאומים השונים מתקיים מאבק , ולכן בני כל לאום צריכים להיאבק על הישרדותם באמצעות אחדות העם ומסירותו למדינה . אחד ממרכיביה של האידאולוגיה הפשיסטית הוא האדרה של האלימות ושל המלחמה . השימוש בכוח קיבל לגיטימציה ( הסכמה , אישור , ( והמלחמה הפכה למצב רצוי שבו האזרחים מביאים לידי ביטוי את יכולותיהם , מחזקת אותם ומאחדת את זהותם הלאומית . בהתאם לזאת , המדינות שבהן התבססה התפיסה הפשיסטית אינן נרתעות ממלחמה אלא מעודדות אותה - על ידי מדיניות תוקפנית ועל ידי שאיפה מתמדת להתרחבותטריטוריאלית . בניטו מוסוליני - ( 1945-1883 ) מייסד התנועה הפשיסטית באיטליה ( 1919 ) ומנהיגה של התנועה עד מותו . בצעירותו היה חבר המפלגה הסוציאליסטית ואף היה עורך העיתון שלה . עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התנגד לכניסת איטליה למלחמה , אבל לקראת סוף 1914 שינה את דעתו , גורש מן המפלגה הסוציאליסטית וייסד עיתון משלו - " איל פופולו ד'איטליה" ( כלומר , העם של איטליה . ( בשנים 1943-1922 היה ראש ממשלת איטליה , ובמלחמת העולם השנייה , בשנים , 1945-1943 עמד בראש הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית בצפון איטליה , שהתקיימה בחסות גרמניה . בתום המלחמה ניסה מוסוליני להימלט לשווייץ אך נתפס והומת 28 ) באפריל ( 1945 בידי פרטיזנים . סמל הפסקס

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר