|
|
עמוד:154
" שנת הפריצה הגדולה" - מדברי סטלין על תכניות החומש קטעים מתוך מאמר שפרסם סטלין לרגל יום השנה למהפכת אוקטובר . 1917 המאמר נכתב בשנת , 1929 כשנה לאחר הפעלת תכניות החומש . אנו מתקדמים במלוא הקיטור בדרך התיעוש לסוציאליזם ומותירים אחרינו את הפיגור " הרוסי" העתיק . אנו הופכים לארץ המתכת , לארץ המכונית , לארץ הטרקטור . וכשנושיב את ברית המועצות במכונית ואת האיכר על גבי הטרקטור , יתכבדו ויבואו הקפיטליסטים הנכבדים , המתפארים בנוצות ה"ציוויליזציה" שלהם , וינסו להשיג אותנו . אז נראה אילו ארצות יוכלו להימנות עם המפגרות , ואילו - עם המתקדמות . [ ... ] פיגרנו 50-ב או 100-ב שנים מאחורי הארצות המתקדמות . אנו חייבים לסתום את הפער 10-ב שנים . אחת משתיים : או שנעשה זאת , או שהן ימחצו אותנו . מובא אצל : אדוארד ה' קאר , המהפכה הרוסית - מלנין עד סטלין , עמ' 174 . 1 מהם יעדי תכניות החומש , על פי סטלין ? . 2 מדוע , לדעתכם , סבר סטלין שהפיגור בתיעוש מסכן את הסוציאליזם ? סטלין מדכא את הזהות הייחודית של מיעוטים לאומיים ומיעוטים דתיים כמו לנין , כך גם סטלין נהג יחס חשדני כלפי ביטויים של השתייכות דתית ולאומית , שהיו עשויים להמעיט את תחושת השייכות למפלגה ולרעיון הקומוניסטי ולהפריד בין קבוצות באוכלוסייה . זאת בעיקר מפני שעל שטחה הגדול של ברית המועצות חיו מיליוני בני אדם , אשר נמנו עם לאומים רבים ועם אמונות שונות . המשטר הקומוניסטי שאף להרחיב את השפעתו על ידי התערבות באורחות חייהם של התושבים , באמונותיהם ובזיקתם הלאומית . השלטון ביצע זאת בדרכי עידוד וטרור כאחד . בני מיעוטים דתיים ולאומיים נדרשו לוותר על הסממנים המייחדים אותם , ובמקומם היה עליהם לקבל על עצמם את התרבות הרוסית ואת מאפייניה הקומוניסטיים . אכיפתן של דרישות אלה התבצעה בתקיפות על ידי החרמת רכוש , איסור קיום פולחנים ועוד . מיעוטים שסירבו להיענות לדרישת השלטונות הסתכנו במשפטי ראווה , בהגליה ובצעדים אחרים . לעומתם , מיעוטים שנענו להזמנת הממשל ושיתפו אתו פעולה , יצאו נשכרים . סטלין נוקט כלפי היהודים בטרור ובעידוד להשתלבות בקומוניזם לאחר אוקטובר 1917 התברר לבולשביקים כי השפעתם בקרב הציבור היהודי מועטה . כדי להעמיק את התודעה הקומוניסטית בקרב היהודים , הם הקימו גופים ממשלתיים ומפלגתיים מיוחדים כגון הקומיסריון לענייני יהודים והיבסקציה . בגופים האלה נטלו חלק יהודים קומוניסטים שהזדהו עם ערכי המהפכה . הקומיסריון והיבסקציה פעלו בקרב היהודים בעיקר בשפת היידיש , השפה שבה דיברו יהודי רוסיה , מתוך מטרה להשפיע על ציבור יהודי רחב ככל האפשר וגם בגלל התנגדות השלטון לעברית , שזוהתה עם התנועה הציונית ששאפה לבנות בית לאומי ליהודים בארץ ישראל ( עמ' . ( 317 לכאורה היה בהקמת הגופים האלה ביטוי להכרת השלטון בייחודם של בני הלאום היהודי בברית המועצות , אך בטווח הארוך נועדה הקמתם לצמצם את ייחודם של היהודים ולהביא להשתלבותם במערך הכולל של החברה הרוסית . הקומיסריון והיבסקציה הביאו לפירוקם של מוסדות הקהילה היהודית , בטענה שחלק מתפקידיהם כבר מטופלים על ידי מוסדות המדינה . נאסרה פעילות של מפלגות יהודיות שונות ( למשל הבונד , עמ' , ( 310 ונעשה ניסיון להעמיד לפני היהודים תחליף ארגוני וערכי המבטא את האידאולוגיה הקומוניסטית . היבסקציה - המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית . הוקמה בשנת 1918 במטרה לטפח בחברה היהודית תרבות בעלת מאפיינים קומוניסטיים , תוך הזדהות עם המהפכה ועם עקרונותיה ותוך צמצום קיומם של המאפיינים הדתיים או הבורגניים .
|
|