|
|
עמוד:132
גרמניה : מקיסרות לרפובליקה דמוקרטית בתום המלחמה מקימים בגרמניה רפובליקה ומנסחים חוקה עד מלחמת העולם הראשונה התנהלה גרמניה כמדינה שבראשה עמד קיסר . הרפובליקה הגרמנית קמה באווירה הקשה ששררה בקרב האזרחים לאחר מלחמת העולם ולאחר הדחת הקיסר וילהלם השני ( עמ' - ( 123 אווירה של תבוסה , תסכול ומחדל . הגרמנים ראו בהקמת הרפובליקה מעשה שאויביה של גרמניה - המדינות המנצחות - הטילו עליה בכפייה . לפיכך הפכה הדמוקרטיה בתודעה של הגרמנים לאויבת העם הגרמני . מפקדי הצבא , שרצו להתחמק מאחריות למלחמה ולתבוסה , טענו כי הצבא הגרמני מעולם לא נוצח . הם הטילו את האחריות לתבוסה על הממשלה הזמנית שחתמה על הסכם שביתת הנשק . טענות אלה הצטרפו לרגשות המרירות והאכזבה מן המלחמה ומתוצאותיה , ששררו בלבם של אלפי חיילים גרמנים ששבו מן החזית והיו למובטלים ( עמ' . ( 126 חוגי הימין בגרמניה יצרו מיתוס בדבר תקיעת סכין בגב האומה , ולפיו האומה הגרמנית והצבא היו מעוניינים להמשיך להילחם , ואף היו מסוגלים לנצח , אך חוגים תבוסתניים ולא פטריוטיים בעורף - ובראשם סוציאליסטים , קומוניסטים ויהודים - מנעו זאת . ההאשמות הללו השכיחו את העובדות ההיסטוריות : שגרמניה הוכרעה בשדה הקרב , שהמפקדה הצבאית הגרמנית היא זו שתבעה שביתת נשק , ושהסוציאל-דמוקרטים הכריזו על הקמת הרפובליקה וחתמו על שביתת נשק כדי למנוע את כיבוש גרמניה בידי מדינות ההסכמה . בינואר 1919 התכנסה אספה מכוננת בעיר ויימאר במטרה לחוקק חוקה לרפובליקה . חוקת ויימאר העניקה את שמה לרפובליקה כולה , והיא נקראה מעתה רפובליקת ויימאר . הרפובליקה התקיימה 14-כ שנה : מקריסת השלטון הקיסרי , בנובמבר , 1918 ועד עליית הנאצים לשלטון , בינואר . 1933 על פי החוקה , בראש הרפובליקה עמד נשיא , והוא נבחר בבחירות כלליות לתקופה של 7 שנים . הנשיא היה בעל סמכויות רחבות : הוא היה המפקד העליון של הצבא , והייתה לו סמכות למנות את הקאנצלר ( ראש הממשלה ) ואת השרים , וגם לפטרם . כדי להגן על הרפובליקה הוענקו לנשיא סמכויות מיוחדות לשעת חירום : ביטול החוקה ושליטה באמצעות צווי חירום ללא צורך באישור הפרלמנט , ואף ביטול חלק מזכויות האזרח . הפרלמנט הגרמני כלל שני " בתים : " הבית העליון ( רייכסראט , ) והבית התחתון ( רייכסטאג . ) הרייכסטאג נבחר אחת 4-ל שנים , וחבריו ייצגו את המפלגות שפעלו בגרמניה באותה העת . הרייכסטאג היה המוסד המחוקק של הרפובליקה , והוא גם פיקח על פעולות הממשלה . הממשלה , מצדה , נשענה על האמון של חברי הרייכסטאג . לנשיא , לעומת זאת , הייתה סמכות לפזר את הרייכסטאג ולהכריז על בחירות חדשות . עוד קבעה החוקה , כי כדי לקבל החלטות בשאלות מדיניות חשובות אפשר לערוך משאל עם . חוקת רפובליקת ויימאר הכירה בזכויות האדם והאזרח , לדוגמה : שוויון לפני החוק , חופש הדת , חופש ההתאגדות , חופש הביטוי וחופש המצפון , הזכות לעבוד והזכות לשבות . החוקה העניקה שוויון פוליטי לנשים , והותר להן להשתתף בבחירות . זאת בניגוד למה שהיה נהוג באותן שנים בדמוקרטיות אחרות כמו צרפת , הדמוקרטיה הוותיקה באירופה . כשהוקמה רפובליקת ויימאר בגרמניה , לא הודחה הפקידות הציבורית של תקופת הקיסרות , וזכויותיה לא נפגעו . כך שירתו במוסדות הציבור פקידי מדינה רבים שלא הזדהו עם הרפובליקה ואף נמנעו מלהשתתף בטקסים רשמיים לכבודה . לדוגמה : במערכת המשפט
|
|