|
|
עמוד:127
התסכול והפסימיות של הציבור מתבטאים בדרכים שונות האבטלה לא הייתה הקושי היחיד שהחיילים המשוחררים התמודדו עמו . הם התמודדו גם עם בעיות מוראליות . בקרב החיילים ששבו מהחזית , אם כמנצחים ואם כמפסידים , הלכו והעמיקו רגשות אכזבה ומרירות . הם כינו את שנות המלחמה " שנים אבודות , " ואת בני דורם שהתגייסו זיהו כ"בני הדור האבוד" ( באנגלית . (" Lost Generation" : לוחמים רבים חשו כי המדינאים ומפקדי הצבא אשר שלחו אותם להילחם הוליכו אותם שולל , וכי אימי המלחמה - אובדן החברים , הפציעות הקשות בגוף ובנפש וסבל המשפחות בבית - היו לשווא . בדידותם של השבים הביתה , יחד עם תחושת חוסר התועלת שבמלחמות , הלכו והתחזקו . אחת מן התופעות שהתעצמו כחלק מן המוראל הירוד הייתה מחאתם של מתנגדי המלחמה - הפציפיסטים , שהתנגדו נחרצות למלחמה כדרך לפתרון בעיות בין מדינות ודרשו כי חילוקי הדעות ייושבו בדרכי שלום וללא אלימות . במקביל ביקש הציבור ליצור מציאות חדשה , כתגובת-נגד לערכים שהיו מקובלים קודם לכן . החיילים המשוחררים , בני משפחותיהם וקבוצות נוספות באוכלוסייה , ביטאו תסכול מן המציאות ששררה באירופה עם תום המלחמה . הם הטילו על ההנהגה הקיימת את האחריות על הנסיבות שנוצרו , וביקרו את המדינאים , את אנשי הצבא ואת אנשי הרוח . אי שביעות הרצון מהתנהלות הממשל הובילה במדינות הדמוקרטיות לבחירות חוזרות ונשנות , שנערכו מתוך ציפייה שהנבחרים החדשים יתנו מענה מיידי לקשיים הקיומיים . במרבית המקרים הציפייה נידונה מראש לכישלון . הדבר גרם לאי יציבות פוליטית , עובדה שהקשתה על מציאת פתרונות מקיפים וארוכי טווח לאבטלה ולמשבר הכלכלי . התחושות הקודרות והביקורת על המלחמה חסרת התוחלת ועל תוצאותיה באו לידי ביטוי בדרכים שונות , למשל בספרות , בעיתונות ובאמנות . יוצרים ואנשי רוח הביעו ביצירותיהם את חששותיהם מאימי המלחמה ואת התסכול שלהם מהשפעותיה הקשות . כרוז של הפציפיסטים בבריטניה לא אלחם ! - משום שכל מלחמה שתקרה , לא תקרה אלא בשל השנאה העמוקה השוררת בין האומות ביבשת אירופה , [ ... ] ולי אין כל עניין בה . לא אלחם ! - משום שאם כולנו לא נעמוד בסירובנו להשתתף במלחמה , תהיה סיבתה אשר תהיה , לא יבוא קץ למלחמות ותרבות האדם תרד לטמיון . לא אלחם ! - משום שהתקווה היחידה של העולם להינצל ממלחמה היא בכך שאנשים רבים ככל האפשר מכל אומה ואומה יגידו : לא נילחם ! ולא יזוזו מהחלטתם זו . לא אלחם ! - משום שהמלחמה היא רצח ואין ברצוני להכתים את ידי בדם זולתי . ומשום שאני סבור שפטריוטיות שאין עמה מחשבה הגיונית היא קללה לאנושות , ולאומנות קיצונית אינה אלא שיגעון . לא אלחם ! - משום שלמעלה 10-מ מיליון בני אדם נהרגו במלחמה האחרונה ורבים עוד יותר נהרסו בגופם וברוחם , ומשום שהסבל הכלכלי והמלחמה הכלכלית בעולם כיום הם תוצאה ישירה של מלחמת . 1918-1914 לא אלחם ! - משום שנשבעתי לעצמי ב"חפירות" שאעשה כל אשר ביכולתי כדי לשים קץ למלחמות , ולפי מיטב אמונתי , הדרך הטובה ביותר לתכלית זאת היא לא להילחם בשום מחיר . מובא אצל : יצחק שפירא , דברי ימי העמים בעת החדישה , כרך ד , עמ' 155 . 1 אילו פרטים היסטוריים המוזכרים בכרוז מלמדים על הקשר ההדוק בין מלחמת העולם הראשונה לבין התעוררות הפציפיזם ? . 2 מהם הנימוקים העקרוניים המוזכרים בכרוז כבסיס להתנגדות למלחמה ? . 3 איזה מהנימוקים המועלים בכרוז נגד המלחמה משכנע אתכם ? הסבירו מדוע . . 4 הציעו טיעונים היסטוריים שניתן להשיב כתגובה על הכרוז . פציפיסט – אדם המחזיק בהשקפה הדוגלת בהתנגדות למלחמה ובוויתור על חימוש ועל הכשרה צבאית . הפציפיסטים מתנגדים התנגדות עקרונית לשימוש באלימות ולמלחמה , והם מסרבים להשתתף בכל פעולה צבאית . הפציפיזם הופיע בהזדמנויות שונות במהלך ההיסטוריה ( למשל , במלחמה שניהלו היוונים נגד הפרסים במאה 5-ה לפסה , ( נ" אולם השפעתו בעולם גברה במידה רבה בעקבות מלחמת העולם הראשונה .
|
|