ב. המלחמה ומאפייניה

עמוד:119

השנה האחרונה למלחמה דרך עיניו של חייל גרמני בשנת 1929 התפרסם בגרמניה ספר בשם " במערב אין כל חדש , " המתאר את ההשתלשלות של מלחמת העולם הראשונה מזווית מבטו של חייל בצבא גרמניה . כמו הדמות הבדויה העומדת במרכז הספר כך גם מחברו , אריך רמרק , השתתף במלחמה . באמצעות ספרו ביקש רמרק להעביר את תחושותיו ואת תחושותיהם הקשות של בני דורו באשר למלחמה ולמוראותיה , וכן להשמיע את ביקורתו על קיומן של מלחמות בעולם . קיץ . 1918 מעולם לא נראו לנו החיים בדמותם הדלה חשוקים ( נחשקים , רצויים ) יותר . הפרגים האדומים בשדות שאנו רובצים בהם , החיפושיות החלקות המטפסות בגבעולי העשב , הערבים החמים בחדרים האפלוליים , הצוננים , העצים מלאי הסוד בדמדומים , הכוכבים וזרימת המים , החלומות והשינה הממושכת - הו החיים , החיים , החיים ! קיץ . 1918 מעולם לא כאבנו בשתיקה יותר מאשר ברגע שובנו לחזית . השמועות הפראיות , המשגעות , על שביתת הנשק והשלום עלו על פני השטח , מבלבלות את הלבבות והופכות את השיבה לחזית לקשה יותר משהייתה אי פעם . קיץ . 1918 מעולם לא היו החיים בחזית מרים ומחרידים יותר בשעות האש , כשהפנים חיוורות רובצות ברפש והידיים מתעוותות לתפילה אחת : לא ! לא ! עדיין לא ! לא עתה ברגע האחרון ! קיץ . 1918 משב התקווה החולף בשדות השרופים , הקדחת הדוהרת של קוצר הרוח , של האכזבה , אימת המוות שאין מכאיבה ממנה , השאלה שאין הדעת משלימה עימה : מדוע ? מדוע אין שמים קץ לזה ? ומדוע מרחפות שמועות אלו על הסוף ? אריך מריה רמרק , במערב אין כל חדש , עמ' 175-174 . 1 תארו במילים שלכם את תחושותיו ואת מחשבותיו של החייל הגרמני בקיץ , 1918 לקראת סיום המלחמה . . 2 האם לדעתכם תחושותיו ומחשבותיו של חייל צרפתי או בריטי בחזית לקראת סיום המלחמה היו דומות לאלה של החייל הגרמני המתואר בקטע ? נמקו . . 3 בפתח ספרו כתב רמרק : "אין ספר זה מבקש להיות כתב אישום או וידוי . עליו לנסות לספר על דור שנהרס במלחמה – גם אם נחלץ מפגזיה . " למה התכוון רמרק , לדעתכם , בדברים אלה ? הסבירו . . 4 בהסתמך על הקטע שלפניכם - האם אתם מסכימים עם האמירה שאין בספר האשמה ? וינסטון צ'רצ'יל על ארבע שנות המלחמה בשנים 1915-1911 כיהן וינסטון צ'רצ'יל כשר הימייה של בריטניה . הוא הודח מתפקידו בגלל כישלון צבאי שהאחריות לו הוטלה עליו . לאחר המלחמה , בשנים , 1921-1919 הוא התמנה לתפקיד שר המלחמה . הקטע שלפניכם לקוח מתוך נאום שנשא צ'רצ'יל לאחר שהסתיימה המלחמה . כל הזוועות של כל הזמנים כונסו יחדיו , ולא רק צבאות אלא אוכלוסיות שלמות הוטלו לתוך הקלחת . המדינות המעורבות , הנאורות ורבות-העוצמה , הגיעו , לא בלי יסוד , למסקנה שעצם קיומן הונח בכף-הקלע ( היה בסכנה גדולה . ( אומות ושליטים לא פסלו כל מעשה , אם סברו שיסייע להם לנצח . גרמניה , שפרצה את סכרי התופת , הובילה את מסע האימים ; [ ... ] שום הפסקת-אש והידברות לא מיתנו את התגוששות הצבאות . הפצועים גוועו בין הקווים , ההרוגים הרקיבו לתוך הקרקע . אניות סוחר , אניות נייטרליות ואניות בתי-חולים טובעו בימים , ומי שהיו על סיפוניהן הופקרו לגורלם או נקטלו בניסיונם למלט את חייהם בשחייה . נעשה כל מאמץ להרעיב אומות שלמות עד כניעה , בלי התחשבות במין ובגיל . ערים ושכיות-אמנות ( אוצרות אמנות ) נמחצו באש ארטילרית . פצצות הוטלו מהאוויר בלא אבחנה . גז רעיל בצורותיו השונות חנק וחרך חיילים . אש נוזלית הותזה עליהם . אנשים נפלו מהאוויר אחוזים בלהבות , או טבעו , לעתים אט אט , בין נחשולי-ים אפלים . [ ... ] אירופה וחלקים גדולים של אסיה ואפריקה היו לשדה קרב ענקי , שעליו , לאחר שנים של לחימה , לא צבאות אלא אומות שלמות נשברו ונסו . מובא אצל : פול ג'ונסון , היסטוריה של הזמן המודרני 1917-מ עד שנות , 1990 כרך ראשון , עמ' 20-19 . 1 באילו כלי נשק השתמשו המדינות שהיו מעורבות במלחמה , לפי הקטע שלפניכם ? . 2 על מי מטיל צ'רצ'יל את האשמה לפרוץ המלחמה ? מדוע ? . 3 א . מה משותף לתיאורים בשתי התעודות המובאות בעמוד זה ? ובמה הן שונות זו מזו ? ב . חוו דעתכם : כיצד אפשר להסביר את ההבדלים בין התעודות ? האם הם נובעים מן ההשתייכות לצד זה או אחר של המלחמה ? האם הם קשורים לתפקיד שמילא כל אחד מהכותבים 'צ - רצ'יל ורמרק ? האם הם נובעים מן ההבדל בסוגה הספרותית - סיפור לעומת נאום ? ואולי יש לכם הסבר אחר ?

קודם  |  הבא