|
|
עמוד:101
מיעוטים לאומיים נאבקים על זכויותיהם הישגי התנועות הלאומיות באירופה - למשל , באיטליה ובגרמניה - לא היו שלמים . איטלקים וגרמנים חיו מחוץ לגבולות מדינתם , ובתחומי המדינות הלאומיות חיו בני עמים אחרים . עמים אלה חיו כמיעוט בעל מוצא אתני משותף בתוך מדינות לאומיות ששלט בהן לאום ממוצא אתני אחר ; לכן הם מכונים מיעוטים לאומיים . במיוחד הייתה קיימת בעיה לאומית במדינות הרבלאומיות , כמו האימפריה העות'מאנית והאימפריה האוסטרו-הונגרית . הימצאותם של מיעוטים לאומיים במדינות הלאום החדשות יצרה , אם כן , מתיחות רבה . אזרחי המדינות הללו ראו במיעוטים סכנה לזהותה הלאומית של המדינה החדשה . כך התפתחה במדינות החדשות לאומנות קיצונית וחסרת סובלנות כלפי המיעוטים , והיו ניסיונות לפגוע בהם ובזכויותיהם . פגיעה זאת הבהירה לחברי קבוצת המיעוט , שאף במדינה בעלת אופי ליברלי לא מובטחות להם זכויות שוות . על כן פנו חלקים מהם לדרך המאבק על זכויותיהם הלאומיות . היו בהם שפעלו להבטחת ייחודה התרבותי של קבוצת המיעוט בדרכים דמוקרטיות , למשל על ידי הבטחת קיומן של מערכות חינוך נפרדות . אחרים פנו למאבק אלים להשגת שחרור לאומי , מאבק שהביא להתפוררות האימפריות הרב-לאומיות באירופה . התפוררותן של האימפריות הרב-לאומיות התרחשה לאחר מלחמת העולם הראשונה ( עמ' . ( 106 במסמך שפרסם נשיא ארה"ב , וודרו וילסון , לאחר המלחמה , נכללו 14 נקודות ( עמ' - ( 129 עקרונות שבהם יש לדבוק כדי שישרור שלום בעולם . אחד העקרונות קבע כי " בהסדר כל שאלות הריבונות יינתן משקל שווה לאינטרסים של האוכלוסייה הנוגעת בדבר ולטענות הצודקות של הממשלה שהאינטרס שלה עומד להיקבע . " בעקבות זאת נכלל בחוזה ורסיי , חוזה השלום שנחתם לאחר המלחמה , עקרון ההגדרה העצמית , וקמו באירופה מדינות חדשות , בהן פולין , צ'כוסלובקיה ויוגוסלביה . פולין קמה בשטחים שהיו לפני מלחמת העולם הראשונה בשליטתן של רוסיה , גרמניה ואוסטרו-הונגריה . מתוך 30-כ מיליון תושבים פולנים שחיו בה , כשני שלישים היו פולנים מהבחינה האתנית , אבל שליש מאוכלוסייתה היה מורכב ממיעוטים לאומיים ובהם אוקראינים , יהודים וגרמנים . כאחת מן המדינות החדשות חויבה פולין , כתנאי לעצמאותה , לחתום על חוזי המיעוטים - חוזים שנועדו להגן על זכויותיהם של המיעוטים הלאומיים שחיו בתחומיה . החוזים חייבו את המדינות להעניק למיעוטים שבשטחיהן שוויון זכויות אזרחי , חופש דת ואוטונומיה תרבותית , ולהתיר להם להקים בתי ספר ומוסדות תרבות בלשונם הלאומית . לדוגמה , נקבע כי אין לתבוע יהודי בבית משפט בשבת , ואין לקיים בחירות ביום השבת . חוזי המיעוטים הבטיחו למיעוטים גם ייצוג בבית הנבחרים הפולני , הסיים . למרות זאת , יהודי פולין הופלו לרעה בתחומי הכלכלה : מעטים בלבד התקבלו לעבודה בשירות הממשלה , ובעלי עסקים יהודים התקשו לקבל אשראי מן הממשלה . 1934-ב הודיעה ממשלת פולין כי אינה מכירה עוד בתוקף חוזי המיעוטים , משום שהוא פוגע בטוהר הלאומיות הפולנית . גם צ'כוסלובקיה התמודדה עם היותה מדינה שבתחומיה מיעוטים לאומיים . מדינה זאת קמה בשנת , 1918 לאחר התפרקות האימפריה האוסטרו-הונגרית , והיא כללה רוב צ'כי ומיעוטים ממוצא גרמני , הונגרי , סלובקי ואוקראיני . הלאום הצ'כי גילה יחס סובלני כלפי המיעוטים הלאומיים שחיו בקרבו , אבל המיעוט הגרמני והמיעוט ההונגרי סירבו להכיר בקיומה של האומה הצ'כית . מנהיגם של ההונגרים , אנדור יארוש , ניהל מאבק להחזרת השטחים בצ'כוסלובקיה שהיו מאוכלסים על ידי המיעוט ההונגרי לממלכת הונגריה . וכך , ערב מלחמת העולם השנייה נכפה על צ'כוסלובקיה הסדר שקבע כי למעלה ממיליון איש יסופחו להונגריה . " פולין לפולנים , " כרזה . הכרזה , אשר פורסמה בפוזנאן , פולין , בשנות העשרים של המאה ה , 20 מזהירה מפני היהודים , המסכנים את קיומה של פולין ויורים בחיילים הפולנים בגבם
|
|