|
|
עמוד:97
מהפכות "אביב העמים" מבטאות שינוי מגמה במאבק הלאומי התסיסה הלאומית באירופה גברה בשנים , 1849-1848 כאשר התרחש בכמה ממדינות אירופה גל המהפכות המכונה אביב העמים ( עמ' . ( 67 כאמור , חלק מן המהפכות נשאו אופי פוליטי או כלכלי . כך , למשל , במדינות גרמניה פעלו המהפכנים להשגת זכויות אזרח . עם זאת , רוב המהפכות היו מהפכות לאומיות-ליברליות , ומטרתן הייתה להשיג עצמאות לאומית . מהפכות " אביב העמים" מבטאות את התהליך שעברו תנועות לאומיות באירופה החל מהשלב הרעיוני ועד לשלב המאבק לשחרור ולאיחוד . במהלכן התברר כי הלאומיות והנאמנות לאומה הן גורם חזק יותר מהנאמנות לשושלות המלכים . בני אירופה שאפו להקים מדינות המאוחדות סביב זהות אתנית משותפת ולא סביב מדינות רב-לאומיות , אשר התאחדו תחת שלטונו של מלך אחד . דוגמה למתיחות בין מגמות שמרניות לתפיסות ליברליות-לאומיות היא איטליה . בקונגרס וינה הוחלט לחלק את שטחיה של איטליה בין בית המלוכה של אוסטרו-הונגריה לבית המלוכה של צרפת . קלמנס פון מטרניך , ראש ממשלת אוסטרו-הונגריה , שייצג בקונגרס וינה את המדיניות השמרנית ( עמ' , ( 63 אף הכריז כי איטליה אינה " ארגון מדיני" אלא " מושג גאוגרפי" בלבד . בכך ביטא את דעתו כי אין אומה איטלקית וכי אין להקים מדינה איטלקית עצמאית . התנועה הלאומית האיטלקית נלחמה נגד תפיסה זאת בכל כוחה , כולל מעשי חבלה וטרור אישי . בראשה עמד ג'וזפה מציני שהקים , בשנת , 1831 את התנועה הלאומית של איטליה - איטליה הצעירה . מציני הדגיש את העובדה שאיטליה היא יחידה לאומית ששוכנים בה תושבים בעלי מורשת תרבותית משותפת . הוא שאף להקים באיטליה את " רומי השלישית , " שתהיה המשך לממלכת רומי העתיקה ולממלכת רומי האפיפיורית . עם זאת , הלאומיות שייצג מציני התבססה על עקרונות התפיסה הליברלית - זכות ההגדרה העצמית של העמים , ומתן זכויות אזרחיות שוות לתושבים . הלאומיות ברוחו של מציני תמכה גם בתנועות לאומיות אחרות ברחבי אירופה , שכן לתפיסתו , לכל העמים הנלחמים להגדרה עצמית לאומית יש מטרה משותפת . מציני סבר כי האדם זקוק למולדת - בלעדיה יהיה חסר זכויות ולא יוכל להתפתח ולהשתלב בחברה האנושית ולפעול לקידומה . כלומר , מציני הדגיש בתפיסתו שני יסודות שלדעתו קשורים זה לזה - המולדת והאנושות . לדבריו : " בלי אחדות אין אומה ראויה לשמה , בלי אחדות אין חוסן של ממש . " מתוך השקפה זאת פעל מציני לאיחוד מדינות איטליה למדינה אחת , ולהקמת רפובליקה איטלקית עצמאית . התנועה הלאומית האיטלקית זכתה להישגים במהלך מהפכות " אביב העמים . " חלקים משטחי איטליה שוחררו משלטון אוסטרו-הונגריה , ובחלק מהמדינות נחקקו חוקות ליברליות . ואולם תוך זמן קצר בוטלו החוקות , והכוחות השמרניים שבו לשלוט באירופה . צבא צרפת כבש את רומא והחזיר אליה את שלטון האפיפיור . אף שרוב המהפכות דוכאו בתוך זמן קצר , הן עודדו את ההתעוררות הלאומית . עם זאת , בשל כישלונן של המהפכות הלאומיות-ליברליות , נשאה הלאומיות במחצית השנייה של המאה 19-ה אופי שונה . היא איבדה מאופייה הליברלי והביאה לעלייה בשימוש באמצעים כוחניים . השימוש באלימות היה אחד האמצעים המקובלים להשגת היעדים הלאומיים , כמו גם גילויי תוקפנות כלפי עמים אחרים . ג'וזפה מציני - ( 1872-1805 ) הוגה דעות של הרעיון הלאומי באיטליה . בגלל פעילותו באגודת הקרבונרי נאלץ לחיות שנים רבות בגלות בצרפת , בשווייץ ובאנגליה . מציני נהג לציין כי בגיבוש תפיסתו הושפע ממשוררים שונים , בהם הלורד ביירון ( אנגליה ) ואדם מיצקייביץ' ( פולין . (
|
|