|
|
עמוד:92
בגרמניה מתעצבת לאומיות אתנית באירופה התפתח דגם אחר של לאומיות - לאומיות אתנית . הלאומיות האתנית מדגישה תכונות תרבותיות כגון שפה , דת , מנהגים , ובצדם - קרבת דם , מוצא אתני ומולדת היסטורית . מרכיבים אלה יוצרים תחושה של שייכות לקבוצה ייחודית . תחושת השייכות מתבססת על המוצא המשותף , שאינו ניתן לבחירה . הלאומיות האתנית מקשה על זרים , אנשים שאינם שייכים למוצא האתני המשותף , להצטרף לאומה . לפעמים ההצטרפות לאומה נחסמת לפניהם לחלוטין , ולפעמים ההצטרפות אל האומה מתאפשרת , אך היא כרוכה בעמידה בתנאים מסוימים , למשל : אימוץ המאפיינים התרבותיים של האומה . דוגמה ללאומיות אתנית אפשר לראות בהתעוררות הלאומית בגרמניה . בתחילת המאה 19-ה הייתה גרמניה מפוצלת ליותר 30-מ מדינות , שחלקן היו יריבות זו לזו . עקב כיבושיו של נפולאון עברו מדינות אלה לשליטתה של צרפת . התרבות הצרפתית השתלטה על חלקים בתרבות הגרמנית , ובני האצולה הגרמנית דיברו בינם לבין עצמם בשפה הצרפתית וסיגלו לעצמם טעם צרפתי בתחומי הספרות והאמנות . לעומתם היו גרמנים שהתנגדו לכיבוש הצרפתי וחשו כי הם שייכים לאומה בעלת מרכיבים תרבותיים משותפים שונים מאלה של הצרפתים . הם החלו לחקור את הלשון ואת ההיסטוריה שלהם וכן לאסוף , לשמר ולחקור מסורות לאומיות , שירים עתיקים ומנהגים עממיים , ולהדגיש את ייחודו הלאומי של העם הגרמני . ציירים הרבו לצייר נופי מולדת , ומשוררים העלו על נס גיבורים לאומיים . מגמות אלה אפיינו גם את תנועת הרומנטיקה , אשר הדגישה את החד-פעמיות שבאדם מסוים ובעם מסוים ( עמ' . ( 37 רומנטיקה ולאומיות בגרמניה התפתחות הרומנטיקה ועיצוב הלאומיות הגרמנית הושפעו מכמה פילוסופים גרמנים . אחד מהם הוא יוהאן גוטפריד הרדר . הרדר התנגד לעקרונות האוניברסליים של הנאורות והוא הדגיש את העבר הייחודי ואת המסורות הייחודיות של כל אומה . לפי הרדר , רוח האומה טבועה בשפה , בשירה , באגדות העם , בפתגמים , באורחות החיים ובמנהגים . לכל עם רוח מיוחדת משלו , על פי הגאוגרפיה וההיסטוריה שלו . גם הפילוסוף יוהאן גוטליב פיכטה ביקש לשמור על הרוח המיוחדת של כל עם , ובייחוד רוחו של העם הגרמני . פיכטה , שנחשב ל"אבי הלאומיות הגרמנית , " טען כי לעם הגרמני כישרון יצירה מקורי , הנובע מכוחות ראשוניים עמוקים שעיצבו אותו , ובהם תנאי הטבע . השקפות אלה של הרדר ופיכטה סייעו לעיצובה האתני של הלאומיות הגרמנית , שכן על פי תפיסתם רק אנשים ממוצא גרמני , שתרבותם גרמנית והם דוברי השפה הגרמנית , יכולים להיות בני האומה הגרמנית . על בסיס הרעיונות האלה פעל אוטו פון ביסמרק לאיחודה של גרמניה תחת שלטון פרוסיה , הגדולה שבמדינות גרמניה , במחצית השנייה של המאה 19-ה ( עמ' . ( 99 " כיפה אדומה והזאב , " מסיפורי האחים גרים . תחריט , וולטר קריין , המאה 19-ה בין השנים 1814-1812 פרסמו האחים יקוב ווילהלם גרים 200-כ אגדות-עם שאספו ועיבדו . האגדות היו לחלק מהפולקלור הגרמני , והן מהוות אחד מביטויי הרומנטיקה הגרמנית ואחד מהיסודות להחייאת האומה הגרמנית
|
|