|
|
עמוד:59
הסופר אלבר ממי מתאר את דמות הכובש מנקודת ראותו של הנכבש , 1966 הכובש נמצא על כף אחת במאזניים שכפן האחרת נושאת את הנכבש . אם רמת חייו גבוהה , זה מפני שזו של הנכבש נמוכה ; אם הוא יכול ליהנות מכוח אדם , ממשרתים מרובים ומעוטי תביעות , זה מפני שאפשר לנצל את הנכבש ללא מצרים , ושהוא אינו מוגן על ידי חוקי המושבה ; אם קל לו לקבל משרות מנהליות , זה מפני שהן שמורות לו ושהנכבש נפסל לכך ; ככל שהוא נושם לרווחה , כך הנכבש נחנק . אלבר ממי , דיוקן הנכבש ולפני כן דיוקן הכובש , עמ' 34 . 1 על פי תיאורו של ממי , מהו מצבו של הכובש ? ומהו מצבו של הנכבש ? . 2 מהי מערכת היחסים בין הכובש לנכבש ? האם ניתן לשנותה ? . 1 מהו דימוי הילידים העולה מן התמונה ? . 2 מה אפשר ללמוד מן התמונה על היחסים בין הכובשים לנכבשים בקולוניות ? מה בין נאורות , לאומיות ואימפריאליזם תהליכי המיכון והתיעוש הביאו , כפי שראינו , להתחזקותה של מדינת הלאום , אשר העצימה את התרבות המקומית בעלת הצביון האחיד : שפה אחת , היסטוריה אחת , שימוש בדגל , בסמל ובהמנון מאחדים , וכדומה . ואולם אותם תהליכים יצרו גם השפעה מנוגדת . הם הביאו להתעצמות הקולוניזציה ולהתגבשות האימפריאליזם , ותהליך זה יצר מפגש תרבותי עם תושביהן של ארצות אחרות . היה זה מפגש שנוצר מתוך מניעים לאומיים של מדינת הלאום השלטת ונועד לחיזוקה הכלכלי והמדיני , אבל בטווח הארוך הוא הביא ליצירתן של מדינות רב-לאומיות ורב-תרבותיות ( למשל , ארצות הברית . ( אלה הן מדינות שמתקיימות בהן זו לצד זו אוכלוסיות שונות , בעלות שפה , תרבות והיסטוריה מגוונות . בטווח הקצר האימפריאליזם העצים את המתח סביב ערכי הנאורות : בתוך גבולות אירופה ערכים אלה נתפסו כערכים אוניברסליים החלים על כלל הגברים , אבל מחוץ לגבולות היבשת הם איבדו מתוקפם . הכובש והנכבש לא היו בני מעמד שווה . הילידים לא נהנו מזכויות אזרחיות , והכובשים נהנו מזכויות יתר . מציאות זאת יצרה כפילות ביחס אל רעיונות החירות והשוויון . הם יושמו באירופה וכלפי אוכלוסיות של גברים אירופיים , אבל לא יושמו בארצות שמחוץ לאירופה , גם אם היו בשליטה אירופית ונחשבו לחלק מאימפריה אירופית . במצב זה מובן הרקע ההיסטורי שהביא להתפתחותה של מערכת ההצדקות האידאולוגיות לאימפריאליזם . ילידים נושאים נציג של השלטון הקולוניאלי . אפריקה , המאה 19-ה
|
|