|
|
עמוד:51
לעומת אורח החיים הנוח של הבורגנים , בלטו קשיי החיים של בני מעמד הפועלים . הנדידה של רבים מן הכפר אל העיר יצרה בערים עודף בידיים עובדות , ועובדה זאת אפשרה לבעלי המפעלים לנצל את מצוקתם של העובדים ולהשתמש בהם ככוח עבודה זול . תנאי חייהם ותנאי עבודתם של הפועלים ובני משפחותיהם היו ירודים ביותר . יום העבודה של הפועל בבית החרושת או במכרה היה בן 14 ואפילו 16 שעות עבודה - בשכר נמוך ביותר ובתנאי עבודה שסיכנו את חייו ואת בריאותו . הפועלים לא היו זכאים לביטוח מפני תאונות ולביטוח בריאות , ומי שנפצע או חלה - פוטר מיד מעבודתו , בלי לקבל פיצוי כלשהו . המעסיק היה יכול לפטר את הפועל ללא אזהרה מראש , והפועל המפוטר לא היה זכאי לדמי אבטלה - תשלום על הימים שבהם היה מובטל . במפעלי התעשייה הועסקו משגיחים , והם נהגו בפועלים בקפדנות רבה והטילו עליהם עונשים כבדים , ובעיקר קנסות כספיים על איחור לעבודה , על שיחה במהלך העבודה , על עבודה רשלנית ועוד . לפועלים לא הייתה זכות להתאגד כדי לנסות ולשפר את תנאי עבודתם . השכר הנמוך אילץ את הנשים בנות מעמד הפועלים , ולעתים קרובות גם את הילדים , לעבוד ולסייע בפרנסת המשפחה . בעלי המפעלים העדיפו להעסיק נשים וילדים משיקולים של רווח - מפני ששכרם של אלה היה נמוך אף משכרם של הפועלים הגברים . מצב זה פגע במבנה המשפחה וגרם להתרופפות קשרי המשפחה . הנשים , האימהות , יצאו מבתיהן לעבודה לשעות ארוכות , והילדים נותרו בבית ללא השגחה . הילדים העובדים החמיצו את תקופת הילדות והתבגרו בטרם עת . המציאות הזאת הביאה להקמתם של ארגוני הפועלים הראשונים ( עמ' , ( 83 אשר פעלו לשיפור מצבם ומעמדם של הפועלים . משפחה בורגנית , 1824 חוו דעתכם : כיצד משקף הציור את מצבה הכלכלי ואת מעמדה החברתי של המשפחה וכן את חלוקת התפקידים בין בני המשפחה ? בתשובתכם התייחסו לפעולות של בני המשפחה השונים ולסביבה שבה הם פועלים .
|
|