עמוד:44

קטעים מהצהרת זכויות האדם והאזרח , 26 באוגוסט 1789 נציגי העם הצרפתי , שנתכנסו לאספה לאומית , רואים את אי-ידיעת זכויות האדם , את הישכחן או את הזלזול בהן , כסיבות היחידות של פגעי הציבור ושל שחיתות הממשלות . לכן החליטו להסביר בהצהרה חגיגית את זכויות האדם הטבעיות הבלתי-משתנות והקדושות , כדי שהצהרה זו , אשר תהיה תמיד לנגד עיני כל בני החברה האנושית , תזכיר להם תמיד את זכויותיהם ואת חובותיהם , כדי שאפשר יהיה להתאים מדי פעם את פעולותיהן של הרשות המחוקקת ושל הרשות המוציאה לפועל ( המבצעת ) אל מטרתם הסופית של כל המוסדות המדיניים , וכך תכובדנה יותר ; וכדי שדרישותיהם של האזרחים , אשר תהיינה מיוסדות מעכשיו על עקרונות ברורים , שאינם ניתנים לערעור , תהיינה מכוונות תמיד לשמירת החוקה ולטובת הכלל . אי-לזאת מכירה ומכריזה האספה הלאומית , בנוכחותה ובחסותה של הישות העליונה , את הזכויות דלקמן של האדם והאזרח . א . כל בני האדם נולדים ונשארים בני-חורין ושווי זכויות : ההבדלים החברתיים אינם יכולים להיות מיוסדים אלא על טובת הכלל בלבד . ב . מטרתה של כל התאגדות פוליטית היא השמירה על זכויותיו הטבעיות והבלתי מתבטלות של האדם . זכויות אלה הן : החירות , הקניין , הביטחון וההתנגדות לדיכוי . ג . מקורה של כל סוברניות ( ריבונות ) הוא לפי מהותו באומה ; שום גוף ( חברתי ) ושום יחיד אינו יכול להשתמש בסמכות שלטון , שאינה נובעת במפורש הימנה ( מן האומה . ( ד . חופש - פירושו יכולתו של כל אדם לעשות כל דבר שאינו מזיק לזולת . . [ ... ] ה . אין החוק רשאי לאסור אלא פעולות העלולות להזיק לחברה . אין למנוע שום פעולה שהחוק לא אסר אותה , ואין להכריח אדם לעשות דבר שהחוק לא פקד לעשותו . ו . החוק הוא ביטויו של רצון הכלל . כל האזרחים רשאים להשתתף ביצירתו , בעצמם או באמצעות באי-כוחם . חוק אחד צריך להיות לכול , הן מבחינת החסות שהוא מעניק והן מבחינת העונש שהוא מטיל . כל האזרחים שווים בעיני החוק והם זכאים במידה שווה להתקבל לכל משרות הכבוד , המשרות והשירותים הציבוריים בהתאם ליכולתם ובלי כל הבדל אחר מלבד ההבדלים המותנים על ידי סגולותיהם וכישרונותיהם . [ ... ] יא . ההבעה החופשית של המחשבות והדעות היא אחת הזכויות היקרות ביותר של האדם : כל אזרח רשאי אפוא לדבר , לכתוב ולהדפיס באופן חופשי , אלא שהוא אחראי לכל שימוש לרעה בחופש הזה , במקרים שנקבעו על ידי החוק . [ ... ] [ ... ] טז . היות והקניין הוא זכות קדושה שאין לפגוע בה , אין לשלול אותו משום אדם , אלא אם כן יתברר בחוק , כי הדבר דרוש לצורכי הציבור , ובתנאי שיינתן מראש פיצוי הוגן . מובא אצל : רות קליינברג , חירות ושוויון - נושא בחירה בהיסטוריה לחטיבה העליונה , עמ' 7-4 . 1 מה הם הנושאים המרכזיים המוזכרים בהצהרה ? מדוע דווקא נושאים אלה הודגשו ? . 2 מהן לדעתכם מטרות ההצהרה ? . 3 על פי הפתיח להצהרה , מדוע הוחלט לכתוב את הצהרת זכויות האדם והאזרח ? . 4 אילו מהרעיונות של חברת הנאורות באים לידי ביטוי בהצהרה ? שערו : מדוע דווקא רעיונות אלה ?ֿ מה ניתן ללמוד מכך על כותבי ההצהרה ? . 5 חוו דעתכם : האם מטרת ההצהרה הייתה ליצור חברה שוויונית ודמוקרטית ? נמקו את עמדתכם .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר