|
|
עמוד:35
הנאורות מבררת את יחסה לתושבי " העולם החדש" הקשיים ביישום של רעיונות הנאורות בולט אף ביחסה של החברה האירופית לתושבי הארצות שהיו בשליטתה . העת החדשה התברכה במסעות של ספנים וחוקרים לעבר ארצות חדשות . גילוין של הארצות החדשות יצר מקורות עושר חדשים בעבור בני אירופה , ועודד השתלטות של אירופים על שטחים בארצות החדשות וניצול כלכלי של משאבי הטבע שלהן . תהליך זה קיבל את הכינוי קולוניאליזם . במקביל התפתח סחר עבדים ענף , אשר הביא לשעבודם של בני הארצות החדשות וניצול כוח העבודה שלהם לטובת צרכיה המסחריים של אירופה . גילוין של הארצות החדשות הפגיש את בני אירופה עם בני אדם שהיו שונים מהם במראה , בשפה ובתרבות . מפגש זה העלה בקרב הוגי הנאורות שאלות חדשות : האם תושבי הארצות החדשות הם בני אדם ? האם יש להם נשמה ? האם הם דומים באופיים לאדם האירופי ? האם הם זכאים לזכויות שוות ? דיון זה שיקף יחס דו ערכי כלפי הילידים , תושבי הארצות החדשות . הילידים הסעירו את דמיונם של בני אירופה . בדמיונם ראו בהם האירופים את התגלמות " המצב הטבעי" ( עמ' ( 29 שהאדם מצוי בו . מצב של תמימות וטוהר . הם סברו שהילידים הם יצורים אקזוטיים וכינו אותם בשם " פרא אציל . " בעיני האירופים נדמו הילידים ליוונים והרומים הקדומים , שמהם צמחה התרבות האירופית . חברת הילידים , בעיקר ילידי טהיטי , נתפסה כחברה אידאלית החיה בתוך נוף קסום . בין חבריה שוררים יחסים של שוויון , הם רחוקים מצביעות דתית ומאפליה . גן עדן עלי-אדמות . בשונה מתיאור " הפרא האציל , " חלק מהוגי דעות של הנאורות גילו כלפי הילידים יחס מתנשא . בעיניהם הייתה התרבות האירופית תרבות מתקדמת ונאורה , העולה עשרות מונים על התרבות הילידית . הם ראו צידוק לקולוניאליזם ברעיון הקידמה ( עמ' . ( 27 לדעתם , עמי אירופה הנאורים והמתקדמים יעשו במשאבים המקומיים שימוש מועיל יותר משיעשו תושבי הארצות החדשות עצמם . נוסף על כך , באותה עת העלה המחקר המדעי של הטבע השערות בדבר עליונותו של האדם על שאר הבריות : האדם הפך לפאר הבריאה ולמטרת הקיום של העולם . חלק מחוקרי הטבע חשבו שאף את בני האדם ניתן לחלק לעמים מפותחים יותר ומפותחים פחות . עם זאת , רבים מהוגי הנאורות לא ראו בחלוקה זאת מציאות קבועה שאינה ניתנת לשינוי . הם האמינו כי עמים לא מפותחים יכולים להתפתח , ולכן פעלו למען הפצת הנצרות והתרבות האירופית בקרב הילידים . תפיסות מסוג זה הצדיקו יצירת יחס מפלה כלפי האוכלוסיות האלה , אשר לא זכו לשוויון זכויות בשל מוצאן . . 1 כיצד התמונה משקפת את מוצאה של הדמות בתמונה ? . 2 שערו מדוע הדמות הולבשה בלבוש יווני קלאסי . . 3 באיזו סביבה בחר האמן לצייר את הדמות ? שערו מדוע . על היחס לילידים ביטוי בולט ליחס לילידים ניתן למצוא בספרו של דניאל דיפו , רובינזון קרוזו . רובינזון , מלח שספינתו טבעה ונקלע לאי בודד , פוגש על אדמת האי את ששת , אחד מהילידים שחיו על האי . הוא ( ששת ) היה בחור נעים ונחמד , טוב-ראי , [ ... ] קומתו חסנה ותארו יפה . [ ... ] הכרת פניו היתה טובה מאד , ולא הביט בגאוה ובוז , אך פני-גבר היו לו , ובהבעתם היה כל הרך והעדנה אשר בפני האירופי , ביחוד מדי צחקו בדממה . שערו היה ארך ושחור אך לא מתלתל כצמר ; מצחו גבוה ורחב מאד , ועיניו חיות , חדות ונוצצות . צבע עורו לא היה שחור מאד , כי אם חום עמק , . [ ... ] פניו היו עגלים ומלאים , אפו קטן , אך לא שרוע כאשר יהיה לכושים ; פיו צר , שפתיו דקות , ושיניו היפות קצובות ולבנות . [ ... ] דניאל דיפו , רובינזון קרוזו , חייו וקורותיו , עמ' 117 . 1 מהן תכונותיו הפיזיות של ששת ? ומהן תכונות האופי שלו ? . 2 במה דומה ששת לבני אירופה ? ובמה הוא שונה מהם ? . 3 שערו מדוע דניאל דיפו מדגיש את הקשר בין ששת היליד לבני אירופה ? קולוניאליזם - מושג שמקורו בלטינית : " קולוניה , " ובעברית "מושבה . " בעת החדשה מתייחס המושג "קולוניאליזם" לשליטה של מיעוט פולשים זרים מארץ מרוחקת על רוב של תושבים מקומיים . השליטים הזרים מנהלים את האזור הנשלט על פי הצרכים שלהם , תוך התעלמות מטובת האוכלוסייה המקומית ומתוך תחושה של עליונות תרבותית ואמונה בזכותם לשלוט . להחלטותיהם יש השפעה על חייהם של התושבים המקומיים . דמותו של בן טהיטי , בלבוש יווני עתיק . יהושע ריינולדס , 1776
|
|