|
|
עמוד:20
המלך הריכוזי יוזם יצירת תרבות משותפת תחום נוסף שהמלך בראשית העת החדשה היה צריך לשנות כדי לאפשר את ריכוזיות שלטונו , היה תחום התרבות . כאמור ( עמ' ( 12 הממלכה הימי-ביניימית הייתה פסיפס של תרבויות מקומיות , אשר למרות הקרבה הגאוגרפית ביניהן הן היו שונות זו מזו . המלך שביקש לשלוט שליטה ריכוזית שאף ליצור תרבות שתאחד את האזורים השונים בתחום ממלכתו . לשם כך היה עליו לגבש תרבות משותפת לכלל תושבי הממלכה . על פי רוב נשענה התרבות המשותפת על אחת התרבויות המקומיות , שנקבעה כתרבות המחייבת של המדינה . אחד מביטוייו של תהליך גיבושה של התרבות המשותפת היה הגדרתה של שפה רשמית למדינה המודרנית . באופן טבעי העניקו המלכים האבסולוטיים את הבכורה לניב שהיה נהוג בחצר המלוכה . למשל : בשנת 1539 הכריז פרנסואה הראשון על הצרפתית שהייתה נהוגה בפיו כשפה הרשמית של צרפת , ומאותו זמן ואילך הקפידו המלך ופקידיו לקיים את המנגנון הבירוקרטי בשפה הזאת ולפרסם בה את הצווים ואת התכתובת מטעמם . הגדרת השפה הרשמית של המדינה השפיעה על תחום לשוני נרחב . מצד אחד – היא הובילה להתנוונות הניבים המקומיים , ובמקרים מסוימים גם להיעלמותם ; ומן הצד האחר – הניב שנבחר לשמש כשפת המדינה התקבע והתמסד כשנעשה גם שפה כתובה . כחלק מן התהליך נוסחו כללי דקדוק ותחביר מקובלים ומחייבים לשפת המדינה . תהליכים דומים התרחשו גם בהיבטים נוספים של התרבות – למשל כתיבת כרונולוגיה של המדינה , המוצגת כהיסטוריה שלה , או קביעת ימי חג המשותפים לכל התושבים . כך הגיוון וריבוי הפנים שאפיינו את ימי הביניים הוחלפו בתהליך הדרגתי בתרבות אחת משותפת , שהוכתבה על ידי השליט וכללה מנהגים ונורמות שחייבו את כל תושבי המדינה . המלך הריכוזי מפתח מערכת חינוך ככלי ליצירת נאמנות למשטר עם התגבשותה של המדינה המודרנית חל תהליך שינוי במערכת החינוך , ואנשי רוח החלו לעצב את הפדגוגיה המודרנית ( תורת החינוך המודרנית . ( המלך הריכוזי הבין את הכוח הטמון בחינוך כדרך לעיצוב החברה , והוא הקדיש לחינוך מחשבה ומשאבים . הוא זיהה את האפשרות להיעזר במערכת החינוך כדי לעצב את אזרחי המדינה בעתיד . מערכת החינוך יכלה לחנך דור של צעירים נאמנים למדינה ולשליט , וכן להקנות להם ידע וכישורים ולשפר את יכולתם להיות אזרחים מועילים . לפיכך היו מלכים שבחרו לממן את הקמתם ואת הפעלתם של מוסדות חינוך הפתוחים לאוכלוסייה שקודם לכן לא יכלה לרכוש השכלה . גם תכנית הלימודים שהונהגה במוסדות החינוך החדשים סייעה לחזק את מעמדו של המלך הריכוזי בדרכים רבות , למשל : הוכנסו תכנים ששיבחו את המלך ואת פועלו והגבירו את תחושת השייכות למדינה ואת המחויבות של האזרחים למדינה ולעומד בראשה . הלימוד התבצע בשפת המדינה והרחיב את השליטה בה - שליטה שהייתה נחוצה למלך הריכוזי כדי לבסס את שלטונו בכל רחבי ממלכתו . התלמידים שרכשו ידיעת קרוא וכתוב היו עשויים להפוך בבגרותם לחלק ממערכת הפקידות , והמלך השיג שליטה על ציבור רחב שחש מחויבות כלפיו .
|
|