|
|
עמוד:11
החיים בימי הביניים באירופה הנוצרית - מאפיינים מרכזיים תקופת ימי הביניים נמשכה אלף שנים בקירוב . במהלך התקופה היו לחיים באירופה הנוצרית כמה מאפיינים בולטים , בתחומים שונים . בתחום הדת ימי הביניים מכונים " עידן האמונה : " לכנסייה הקתולית , ולאפיפיור בראשה , הייתה השפעה רבה בכל תחומי החיים . תושבי אירופה היו רובם ככולם מאמינים אדוקים ואנשי הדת , אשר שלטו שליטה בלעדית בכתבי הקודש , צברו רכוש וכוח רב והחזיקו בסמכויות נרחבות . אחד התחומים שבהם הייתה לאנשי הדת השפעה רבה היה תחום המדע , אשר העוסקים בו נדרשו להתאים את הנחות היסוד שלהם ואת מסקנותיהם לכתוב בספרים המקודשים לנצרות : הברית הישנה ( התנ"ך ) והברית החדשה ( שבה מתוארים תולדותיהם של ישו ותלמידיו . ( בתחום החברה בימי הביניים הייתה החברה האירופית חברה הררכית הערוכהעלפימעמדותחברתייםברורים , שנבדלוזהמזה בתחומיעיסוקםובזכויותהמשפטיותוהפוליטיות . במהלך התקופה התגבשו באירופה הנוצרית ארבעה מעמדות מרכזיים , שנקראו " שדרות : " שדרת המתפללים - אנשי הכמורה למיניהם : הכמרים , הבישופים והארכיבישופים ; שדרת הלוחמים - אנשי האצולה למיניהם , שהיו בעלי אדמות ורכוש שהוענקו להם או לאבותיהם על ידי המלך , ואשר בגלל המקור לרכושם ולמעמדם כונו " אצילי החרב ; " שדרת העירוניים - האמנים , בעלי המקצוע או בעלי המלאכה והאיכרים החופשיים , שחיו בעיר ; שדרת העמלים - האיכרים אנשי הכפר , שרובם היו צמיתים - איכרים המשועבדים לאדמתם ולבעליה לצמיתות . החלוקה לשדרות ביטאה השתייכות חברתית והשתייכות משפטית כאחת . למתפללים וללוחמים - בני שתי השדרות הראשונות - היו מעמד פוליטי גבוה וזכויות משפטיות נרחבות , ולכן המלך היה צריך להתייעץ עם נציגיהם לפני שנקט צעד חשוב הקשור לכלל הציבור ( כגון הכרזת מלחמה , כריתת ברית או קביעת גובה המסים . ( ההתייעצות התקיימה במסגרת אספת השדרות ( או אספת המעמדות , ( שהמלך היה מזמן כדי להשיג את הסכמת נתיניו . אם לא אישרה האספה את בקשת המלך , היה עליו לשנות את תכניתו ולהתאימה לרצונם של נציגי השדרות הראשונות . בתחום הכלכלה בימי הביניים לא היה למלכים מקור הכנסה קבוע , וכדי לשלם את הוצאות הממלכה ולממן את הצבא בשעת מלחמה היה על המלך למצוא פתרונות שונים , שהיו מוגבלים וזמניים . בכל פעם שהמלך התכוון לצאת למלחמה היה עליו ללוות כספים או למכור חלק מאדמותיו כדי לשלם ללוחמים . אם ניצח במלחמה , הוא השתמש בשלל לכיסוי ההוצאות , אך גם במקרה זה המשאב היה זמני בלבד . בתחום הפוליטיקה המלכים של ימי הביניים התקשו להחזיק צבא גדול וחזק , ולכן בשעת הצורך היה עליהם להשיג את תמיכת האצילים , והאצילים העמידו לרשותם את חייליהם . כדי לגמול לאצילים על תמיכתם ונאמנותם , העניקו להם המלכים קרקעות בתמורה . הענקת הקרקעות שימשה בסיס לקיומה של המערכת הפאודלית , אשר במסגרתה נחלקו שטחי הממלכה בין האצילים בעלי הדרגות השונות : נסיכים , דוכסים ואחרים . כך המלך עמד אמנם בראש הממלכה , אבל לאצילים היו סמכויות נרחבות בתוך השטח שנמסר להם , והם היו אלה ששלטו בו בפועל . עוד מאפיין בולט בתחום זה בימי הביניים היה הכפילות בהנהגה . במהלך התקופה פעלו באירופה זה לצד זה שני סוגים של הנהגה - ההנהגה הפוליטית ( המלך ) וההנהגה הדתית ( האפיפיור . ( הכפילות יצרה מתיחות ומאבקים בין המנהיגים , שכל אחד מהם רצה להחזיק בידיו כוח רב יותר מזה שהיה בידי המנהיג האחר .
|
|