|
|
עמוד:4
גמישות בהוראה התלמידים הלומדים בספר זה מפתחים את מיומנותם הלשונית באמצעות חשיפה לשימושי שפה שונים , לאוצר מילים מגוון ולמבנים לשוניים המתאימים לקצב הלימוד שלהם . מגוון זה מאפשר גם למורה גמישות רבה בהוראת הטקסטים , אוצר המילים והמבנים הלשוניים . הטקסטים הרבים המצויים בספר ( למעלה משלושים ) מאפשרים למורה גמישות בבחירת הטקסטים שיילמדו ובבחירת אוצר המילים ללמידה אקטיבית או פסיבית . בהתאם לסיטואציה הלימודית , רמת הכיתה וההטרוגניות שבה , יכולים המורים לבחור לשים את הדגש על תרגול מעמיק יותר של טקסט מסוים בהשוואה לאחרים , או לדלג על טקסט זה או אחר , מבלי שרצף ההוראה ייפגע . מבנה הספר בספר שישה פרקים המשלבים טקסטים מגוונים , בעלי אוצר מילים רחב ועשיר , כולל מדורים חדשים , שהוזכרו לעיל , נושאי דקדוק וקטעי העשרה . לאורך הספר שזורות הערות הקשורות במבני משפטים ושימוש בצורנים דקדוקיים , אשר הופיעו בקטעי קריאה , אך אינם כלולים בתכנית הלימודים לכיתה ט ( לדוגמה , ריבוי שלם זכר ונקבה . ( הערות אלו נועדו להבהרה בלבד , והן אינן בגדר חובת קריאה ותרגול . לספר יש גם מהדורה דיגיטלית ( בכותר ספרי לימוד ) ובה הקלטות של כלל השיחות , הסיפורים וקטעי קריאה נוספים המופיעים בספר , והיא כוללת תרגילים נוספים והערות שנועדו לתמיכה במורה . הרציונל הספר מציג סיטואציות של רכישה טבעית של השפה במסגרת של למידה פורמלית בכיתה . מטלות טבעיות מתאפיינות בכך שהסיבות לעשותן אינן לשוניות , אלא הן נשענות על בסיס של פער מידע – זהו אחד העקרונות החשובים של הגישה התקשורתית בהוראת שפה . הלומד עושה פעילויות שונות ומגוונות , והלשון הנלמדת משרתת אותו למילויין . שימוש בשפה לצרכים טבעיים ( פתירת בעיה , מתן הוראה , העברת מסר ) מחייב התמקדות בכל מיומנויות הלשון בו זמנית , והוא עשוי לסייע בהפנמת מבנים לשוניים ואוצר מילים מבלי שאלה יילמדו בצורה פורמלית . התנסות קודמת היא בסיס להתנסות חדשה . עם זאת , התלמידים נמצאים עדיין בשלבים ההתחלתיים של לימוד השפה , ולכן מופיע בספר גם תרגול טכני שאינו תקשורתי באופיו . מטרת העל של לימוד כל שפה היא שימוש בה לצורכי תקשורת , לפיכך ההאזנה והבנת הנשמע נמצאים במרכז . בספר זה נחשפים הלומדים לתקשורת בעל-פה ובכתב מסוגים שונים . התקשורת בעל-פה ( דיאלוגים , ברכות , מתן הוראות , הודעות קוליות ) מיועדת לפתח את השמיעה של הלומד למגוון של צורות דיבור . התקשורת בכתב ( ברכות , סיפורי עם , פתגמים , קטעי שירה , טקסטים קלסיים קלים , חידות , בדיחות , אמרות , מסרונים וקטעי עיתונות ) מיועדת לפתח את היכולת של הלומד להכיר , להבין ולטפל בסוגים שונים של טקסט . לפיכך הכרת השפה , התרבות והאזור שבו מדברים בשפה שלובים זה בזה . המרכיב התרבותי חשוב הן כמטרה בפני עצמה והן כמרכיב מרכזי בהתפתחותה של הכשירות התקשורתית . יצירת מגע חברתי עם אנשים בעלי רקע תרבותי בשפה מחייב הכרתם של מאפיינים חברתיים- תרבותיים של דוברי השפה החדשה . השפה נתפסת אפוא כסמל המייצג זהות , ערכים והתנהגות המקובלים על החברה דוברת השפה . על מנת להבין את המשמעות האמתית מאחורי מילים וביטויים בשפה , הן בשיח מדובר והן בשיח כתוב , יש להכיר את רוחה של החברה ואת מורשתה התרבותית , וכן את העמדות , את התפיסות , את המחשבות ואת אורח החיים של דובריה . הספר נוהג לפי תפיסה זו , ופינות התרבות שבו פותחות צוהר לתרבות הערבית שאינה מוכרת לתלמידים דוברי העברית . השגת יכולת לשונית ברמה גבוהה הינה חסרת ערך אם אין בצדה מידה שווה של הבנת התרבות העומדת מאחוריה .
|
|