|
|
עמוד:164
ורצינית , ההולמת סיפור מוסרני -דידקטי , אבל הדגשת המקצב – תוך ויתור על הטעמה על פי התוכן – תפקיע את סיפורם של הגורים מן ההקשר המשפחתי הרציני , הדרמטי , ותהפוך אותו לסוג של דקלום ילדותי- במתכוון , המציג סיטואציה משפחתית משעשעת . פעילות 5 ) ראו גם הערה בסעיף ה של פעילות ( 4 השיר כתוב ברוח הומוריסטית , והעימות בין ניגודים שם ללעג את המשפחה המחונכת -מדי , שתובעת מכל בניה להיות צייתנים . נראה כי הסוף האבסורדי , שעל פיו שני הצאצאים במשפחה נקראים בשם אחד , כלומר מאבדים את יכולת הביטוי האישי ואת הזכות לה ביע את דעתם או להתווכח – מעיד ששלונסקי אינו תומך בצייתנות ואינו מעודד אותה . ההומור בשיר והסוף המגוחך הם דרכו של המשורר ללגלג על המשפחה הזו ולהשמיע את קולם של כל המרדנים , שנאלצים לשתוק . כלומר , ייתכן ששלונסקי לא התכוון להסתפק בהצחקת הקוראים ; הוא נקט עמדה , ורצה לתת מקום גם לאלה שמשתיקים אותם בלי הרף , בשמו של החינוך ה"טוב" וה"נכון . " פעילות 6 סעיף א – לא מעט מחידושי שלונסקי נקלטו בעברית , למשל : חדגוני , פייסנות , טבחות ; שלוש המילים שבפעילות לא נקלטו אלא בלשון הכתובה- גבוהה , וסביר להניח שרוב תלמידי הכיתה ימסרו תגובות זהות . סעיף ב – המילים שנבחרו הן "שקופות" במידה רבה , כך שילדים יוכלו להירמז מאותיות השורש , מהמצלול ( הצלילים שיוצרים ההגאים , ( מהמשקל או מהתבנית המורפולוגית ( למשל סיומת זוגית , ( ולהציע הסבר . גם אם ילדים לא ידייקו , ההתנסות הבלשנית דורשת מהם לגייס את ידי עותיהם האינטואיטיביות והפורמליות על העברית , ובתוך כך הם עשויים לעמוד על עקרונות בתצורת מילים ועל קבוצות מילים עבריות שיש להן מכנה משותף ; לכן פעילות מעין זו היא רבת- ערך . סעיף ג – דיון בקבוצה בממצאים האישיים עשוי ל חדד את ההתבוננות במילים . מלבד זאת , הילדים יצטרכו לנסח את דבריהם בקפדנות ולהשתמש בשיח דבור במושגים מדויקים מתחום השפה שכבר הכירו ( שורש , משפחת מילים , צלילים , סיומת . ( מבחינות אלה ערכה של הפעילות רב . סעיף ד – המילים " משקפיים" ו"מברכיים" בנויות בתבנית שם עצם זו גי , כמו מכנסיים , מגלשיים , מספריים ; המילים " אדמת" ו"דברת" בנויות בתבנית המשותפת למחלות : שעלת , חזרת , דלקת . התבנית של " מסעדה" ו"מגבנה" ( מ' תחילית , ה ' סוגרת ובאמצע אותיות שורש ) משותפת למקומות , כמו : מתפרה , משטרה , מכבסה , מכלאה , מזבלה ; המילים " לזמזם" ו"לימים" ה ן ש מות פועל שמקורו בשורש מרובע , והן שיי כות לקבוצת שורשים אונומטופיאיים ( המחקים קולות בטבע , כמו לרשרש , לבעבע , לפכפך . ( כמובן , המידע שכאן אינו מיועד לילדים ; בדיון בכיתה אפשר להעלות את הדמיון הסמנטי , למשל - " שמות של מקומות , " או " שמות של מחלות , " או " מילים שיש להן צורה רגילה וצורה שמשמעותה " קטן יותר" ( למשל , תבנית של הקטנה : שם עצם בתוספת ית , כמו פתקית , ציפית , ( אבל אין מקום בשיח הכיתתי למונחים הפורמליים .
|
|