עמוד:156

בפורים מצווה להרבות בשמחה בכל משך החג -בלילה וביום , וכל המרבה הרי זה משובח . לשמחת פורים ישנו ביטוי מעשי : סעודות חגיגיות ברוב עם בכדי להרבות שמחה , מאכלים טובים -תוך עדיפות למאכלי בשר המשמחים את האדם , ובמיוח ד שתיית יין , היא המשתה . קשה להסביר לילדים את ההבדל שבין שכרות של חול לבין " חייב איניש לבסומי , " התבסמות של מצווה . בשל כך השתדלנו לעסוק בנושא בקצרה ותוך מתן סייגים של כמות ושל גיל . היין מגלה נסתרות . במשתאות היין שנערכו במגילה התגלו סודותיהם של ושתי ושל המן והם נושלו מתפקידם הרם , לרווחת היהודים . השתיה במהלך הפורים עוזרת לאדם להסיר את הקליפות שמכסות אותו במהלך השנה ולשמוח בשלמות , ללא העמדות פנים . פעילות 1 השמחה בפורים היא שמחה של מצווה , שמחה של הודיה לקב"ה על הניסים והנפלאות שעשה לנו בימי מרדכי ואסתר . המצווה ל שמוח בפורים אינה רק זכר לשמחה ששררה באותם ימים , בעקבות נס " ונהפוך הוא , " אלא גם שמחה העומדת בפני עצמה , כאשר מדי שנה בשנה אנו שמחים שוב על שניצלנו מגזרת המן הרשע . פעילות 2 אפשר להרחיב את הדיבור גם על שאר שמות העצם במשפט : מה משמעות המילה אורה בהקשר זה ? אור כביטוי לשמחה , " מאפלה לאורה - " שחרור מצרות , יציאה משעבוד לגאולה וכד . ' במסכת מגילה ( טז עב ) נאמר : " ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" אמר רב יהודה אורה זו תורה וכן הוא אומר ( משלי ו , כג ) " כי נר מצוה ותורה אור" . שמחה זה יום טוב , וכן הוא אומר ( דברים טז , יד ) " ו שמחת בחגך" ששון זו מילה וכן הוא אומר : ( תהלים קיט , קסב ) " שש אנכי על אמרתך" . ויקר אלו תפלין וכן הוא אומר ( דברים כח , י ) " וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" ותניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו תפלין שבראש . " מסביר רש"י , שעל כולם גזר המן שלא יקיימו , וכשנתלה חזרו הכל לקיימם . פעילות 5 בעבודה עם תלמידים מתקשים כדאי להניח בפניהם תבנית לסיפור חוויה ( פתיח הכולל רקע -זמן , מקום דמויות , תוכן החוויה -תאור המעשים , רגשות , מחשבות , סיכום המסביר מדוע היתה זו חוויה , ( לספר קודם את החוויה בעל פה ורק לאחר מכן לכתוב אותה .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר