|
|
עמוד:97
על לשונו של אלתרמן נהוג לומר שהיא עשירה , מגוונת ויונקת מן הרבדים השונים של העברית ; ה שיר " זה היה בחנוכה " הוא דוגמה מצוינת לכך . הוא שופע מילים , צירופי לשון וביטויים שיש לה ם הקשרים קונוטטיביים ל מקורות ולמגוון תחומים . לפיכך רצוי שאת הקריאה הראשונה ישמעו הילדים מפ י המורה , וכך יתאפשר לתלמידים ליהנות מקריאה מדויקת , מוטעמת ושוטפת , וזו תדגים הגייה נכונה . הקראה מוטעמת ברוח תיאטרלית- הומוריסטית ומימיקה פה ושם יעזרו לילדים להבין את הטקסט . הטקסט , מלווה בפירושי מילים , יופיע להלן בשלמותו , ואחר כך יובאו קטעים ממנו בהתאמה לפעיל ויות . פעילות 1 השיר עוסק בחנוכה , ויש בו שפע של מילים הקשורות לחג . אפשר להציע לתלמידים שבמהלך הקריאה ישימו לב למילים או לפרטים הקשורים לחנוכה , ולשוחח על כך אחרי הקריאה : האם נזכרו שמות של אנשים , ואם כן – מי הם ? האם נזכרו מנהגים ומאכלים של החג , או פרטים הקשורים לחנוכת בית המקדש ? אפשר לרכז את המילים שיעלו הילדים על הלוח , ולהסיק לפיהן מה יהיו הנושאים בשיר . מילים כמו " מנגד" או " כלים כבודים" לא הוסברו בטקסט . אפשר להבין אותן לפי השורש או משפחת המילים ולפי ההקשר ולהסביר אותן לילדים תוך כדי קריאת השיר . בבית 40 כתוב " קול שמחה וקול ילל , / קול רנה ואנחות . " ! כדאי להראות לילדים את המבנה המיוחד , השכיח בשירים , שבו השורה הרביעית חוזרת ומעצימה את השורה שלפניה במילים מאותה מסגרת סמנטית : "שמחה" מועצמת בעזרת " רינה , " " ילל" מועצ מת בעזרת " אנחות . " כדאי להזכיר לילדים שבצבא היוונים היו גם פילים ( מסופר גם שאלעזר , צעיר בניו של מתתיהו , נספה כשניסה לפגוע במלך אנטיוכוס – הפיל שעליו רכב המלך מחץ למוות את המכבי הצעיר . ( הכיסאות בשיר חשו עצמם חזקים משתי סיבות : בזכות ארבע הרגליים שלהם הם יכ לו " להרביץ כפליים , " ובזכות הצטרפות ה"פילים . " פעילות 2 בגלל הלשון הגבוהה של השיר כדאי לא להסתפק בקריאה העצמית של הילדים , אלא לקרוא באוזניהם בקול את חמשת הבתים הראשונים . פעילות 3 העלילה אינה קלה לקליטה בקריאה ראשונה . בעבודה עם מתקשים כדאי להכין טבלה שתרכז את השאלות , ואז לעבור עם הילדים בית אחר בית , ולבודד את התשובות או את המילים הרומזות על התשובות . פעילות 4 במילים " מה" ו"נהמה" חוזרים הצלילים " מממ" ו"ההה , " צלילים המחקים נהימה . כשמא ריכים במתכוון את הצלילים מתקבלים קולות בעלי אפקט מאיים . בבית השני מופיעה גם המילה " חורקת , " שעיצוריה – ח , ר , ק - הם עיצורים חזקים , ומופיעות מילים שיש בהן העיצורים פ , צ . גם צלילים אלה ב בית השני , עשויים להיות בעלי אפקט מאיים : חריקות , רשרושים וצפצופים , המתקשרים לאי בהירות ולמילים " אויה , משהו אים / פה יקרה עד אור היום " . האווירה הנוצרת בזכות הצלילים שבמילים היא אווירה של מתח וחשש מפני הלא ידוע .
|
|