עמוד:65

מומלץ להזכיר גם את השלכותיהם של בצורת , גשמי ברכה וגשמי קללה . בהקשר זה מתאים לספר את הסיפור על חוני המעגל ( גמרא תענית כג עא , ( שהתפלל וירדו ג שמים מסוגים שונים , כל סוג ותוצאותיו , ונאלץ לחזור ולהתפלל עד שזכה לגשמי ברכה . כדאי להסביר כי בעבר , כאשר רוב האנשים היו חקלאים ( וגם כיום בארצות מתפתחות ) מזונם של האנשים היה תלוי ישירות במצב הגשמים ומכאן הדאגה הרבה לגשם ( בהקשר זה אפשר גם להזכיר את ירידת אברהם ובני יעקב למצרים כדי למצוא אוכל בשעת הבצורת . ( פעילות 1 סעיף א - העיסוק במועדים ובתאריכים עלול להיות קשה עבור התלמידים , ועל כן בחרנו להפנות את התלמידים אל לוח השנה בכדי שיוכלו להתרשם מוחשית מהזמן שחולף בין שאילת הגשמים לבקשת הגשמים . מומלץ לבקש מהתלמידים לאתר ביומניהם את כל אחד מהתאריכים , לסמן אותו ולאחר מכן לספור כמה י מים ושבועות חולפים בין מועד אחד למשנהו . סעיף ב -כדאי לשוחח תחילה על דרכם של עולי הרגל . חשוב כי הילדים יבינו כי העולים צעדו רגלית ( ומכאן שמם - עולי רגל ) מרחק רב עד לירושלים ובחזרה . אפשר לבקש מהילדים לשער כיצד הרגישו העולים במהלך הצעדה הארוכה , בה נשאו , וודאי , גם ציוד אישי כבד , ולאחר מכן לבקש מהם לחשוב כיצד היו מרגישים הצועדים אילו היו נוספים גם גשמים , לקשיי הדרך . פעילות 2 ההמתנה בבקשת הגשמים מתוך התחשבות באחרון עולי הרגל מביעה פן נוסף של הערבות ההדדית בעם ישראל , בדומה למשמעות המשפט המופיע במדרש ארבעת המינים שנ למד קודם לכן : " יקשרו כולם אגודה אחת והם מכפרין זה על זה ) . " ויקרא רבה ל יב ) כדאי לחזור ולקרוא לילדים משפט זה , להזכר יחד במשמעותו , ולבקש מהילדים לזהות את המכנה המשותף בינו לבין ההתחשבות באחרון עולי הרגל . פעילות 4 לפני הכתיבה , כדאי להזכיר לתלמידים את השיחה ש נערכה לפני פעילות , 2 בה תארו את תחושותיהם של עולי הרגל . במידת הצורך ניתן לחזור ולהרחיב מעט את תכני השיחה . בסיום הכתיבה מומלץ להפנות את הילדים אל המחוון שבסופה , ובנוסף לבקש מהם לבדוק האם הדמויות שהציגו מתארות גם רגשות ומחשבות . תפילת הגשם עם תחילת הזכרת הגשמים אומרים גם את תפילת הגשם , בה מבקשים כי גשמי השנה הבאה ירדו לברכה . חלקו העיקרי של הפיוט מחולק לשני טורים מקבילים , כאשר הטור הימני מתאר את הגשמים , והטור

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר