|
|
עמוד:35
ולהוסיף את תפקיד המספר . טקסטים לא - ספרותיים כדאי לחלק לקטעי קריאה על פי פסקות . הילדים יקבלו את התפקידים או המקטעים , יאזינו לטקסטים המקוריינים , לאיכות הקריאה ולהנגנה ( אינטונציה , ( ויתרגלו קריאה קולית . אחר כך כדאי לאפשר לתלמידים לקריין את הסיפור או את הקטע מול חבריהם במליאה או בקבוצה קטנה . › כשמדובר בתלמידים מתקשים כדאי לספק להם פירושי מילים ולהימנע , לפחות בחלק מהמקרים , מהפניות למילונים ; איתור והבנה של ערך מילוני , ק צר ככל שיהיה , עלול להיות מתסכל לא פחות מקריאת טקסט ארוך . כדאי ללמד רק מילים שיש סיכוי שהילדים יפגשו אותן בהקשרים ובטקסטים אחרים , ולא מילים מליציות או נדירות . › כדאי להחליט מראש מה מרכז הכובד בשיעור המתוכנן , ולהימנע מהכברה של נושאים ועניינים . למשל , כשעוסקים בשיח ספרותי אפשר להפחית את תיקוני הלשון העלולים לחסום הבעה בעל פה , וכשעוסקים בנושאים תחביריים אפשר להימנע מתיקון שגיאות כתיב . התמקדות כזו מאפשרת לתלמידים להיות ממוקדים בנושא בלי לחשוש מפני הביצוע . › בחלק מן המקרים לפחות כדאי להציע לילדים להביע את עצמם בדרכים חלופיות , כגון אמנויות פלסטיות או אמנויות הבמה , ולאפשר להם להסביר את בחירותיהם . כך הן ההבנה והן השפה יוצאות נשכרות . נוסף על אלה , יש מקומות שבהם מוצעות במד"ל המפורט לפרקים דרכי פעולה לעבודה עם תלמידים מתקשים ועם מתקדמים ומתעניינים .
|
|