עמוד:10

הטקסט העיוני " עולם השיח העיוני מאגד את כל תחומי הידע הלא - ספרותי הנלמדים בבית הספר ואת ייצוגיהם הטקסטואליים של תחומים אלה . הקריאה , הכתיבה והדיבור בעולמות אלה אמורים לפתח אצל התלמידים ידע תוכני ויכולות של שיח אורייני הנחוצים בתחומי הידע האקדמי והמקצועי " . הטקסטים ב " מילה טובה " נבחרו כדי לצייד את התלמידים " בהבחנות טקסטואליות לקראת תפקוד אורייני בחברה ... ילמדו להבחין בייחודו של כל טקסט וטקסט במסגרת הסוגה שלו ובהקשר החברתיתרבותי שלו" . עם זאת חשוב להדגיש שהתפיסה של " מילה טובה ג ' " היא תפיסה מעגלית רב שנתית , ולפיה ייחשפו הלומדים לסוגות ולתתי-הסוגות השונ ות במהלך שנות לימודיהם ויעמיקו וירחיבו את הידע בהתאם ליכולותיהם הקוגניטיביות והלשוניות ולמיקוד שנבחר על ידי הכותבים . במאמר ן " טקסטים עיוניים בכיתה : לקרוא , לכתוב , לשוחח" מציעות הכותבות ארבעה מהלכים ( לא לינאריים ) להוראה וללמידה . מהלכים אלה מתאימים לניתוח טקסטים נקראים ולניתוח טקסטים שכותבים התלמידים . 10 מתוך תכנית הלימודים חינוך לשוני עברית – שפה ספרות ותרבות , אתר משרד החינוך , לשונית " עולמות שיח וסוגות" – " השיח העיוני" http : // cms . education . gov . il / EducationCMS / Units / Tochniyot–Limudim / Chinuch–Leshoni / TochnitLimudim / olamot / hiyuni . htm 11 שם , לשונית " עולמות שיח וסוגות" – " הקדמה " http : // cms . education . gov . il / EducationCMS / Units / Tochniyot–Limudim / Chinuch–Leshoni / TochnitLimudim / olamot / Hakdama . htm 12 מור , א' , גביע , נ' , ושחר , ת . ( 4110 ) ' טקסטים עיוניים בכיתה : לקרוא , לכתוב , לשוחח . ב תוך : ד' וולף וד' הלוי- דרזנר ( עורכות , ( טקסטים עיוניים בבית הספר היסודי ( עמ ודים . ( 24 – 41 משרד החינוך . אישית לטקסט . לדוגמה , בפרק " לעוף" ( כרך א ) הילדים מתבקשים לקרוא בשלישי יה קטע מהסיפור שפגשו בפרק תוך שימת לב לחלוקת התפקידים – מתי הדמויות מדברות ומתי המספר מדבר . כמו כן , עליהם להביע את הרגשות של הדמויות המדברות לפי רמזים תוכניים ולפי אמירות מוסיפות של המספר . גם בפרק " שומרים על הטבע" ( כרך ב ) הילדים מתבקשים להציג בפני הכיתה בקבוצה סצנה מתוך הסיפור " להציל את הנרקיסים של סבא" ולהתייחס להיבטים של רגשות ולחלוקת התפקידים ; בפרק "שתי גברות" ( כרך ב ) קוראים הילדים שיר בזוגות : הם צריכים לשים לב ולחשוב איך לקרוא את הקטעים החוזרים ( באותה נע ימה או דווקא בנע ימה שונה שמעצימה את המילים החוזרות ) ואיך לבטא את השינויים . בפרק " ייחודו של יוצר-ע . הלל ) " כרך ב ) התלמידים נדרשים לשים לב להנגנה של השיר " הנמלה " בזמן הקריאה לפי מב נה הבית . בדיון ב שיר של יהודה אטלס באותו פרק הם נדרשים לקרוא בצורה ההולמת את המבנה הצורני של הבתים והחריזה . בפרק " לטאות" ( כרך ב ) התלמידים מתבקשים להדגיש צלילים מסוימים ולשים לב לקשר בין צליל לתוכן , הם צריכים לקרוא בהתאם לסימנים בתוך המילים ( קו מפריד ) והם צריכים גם לשים לב ולקרוא בהתאם למבנה החיצוני של השיר ( לפי שבירת השורות ) ובכך להדגיש את המסר וההחלטה שקיבל הגיבור .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר