|
|
עמוד:210
הבריחה השנייה של לולי , ההסתתרות במערה והרצון של גדי להימנע מהסגרתו של הנמר מסמנים את רגעי השיא של הסיפור ( פרק יד : ( " הדמעות זלגו מעיניו והבכי פרץ . ' אתה סובל מרעב , וצפוי לסכנת פגיעה מחיים השומר . לי יש צרות בבית הספר . אני רעב . מה יהיה הסוף , לולי ] ... [ ' ? חלף שבוע כמעט . גדי ידע שיש לעשות משהו . יותר לא יוכלו להמשיך כך ; לא הוא ולא לולי . " המצוקה הקשה הביאה לשיחה גלוית לב בין גדי להוריו . כוונו את הילדים לטון האוהד , המפויס , של ההורים , לראייתם את מצוקת הנמר והעתיד הצפוי לו . כך הפחיתו את ההתנגדות של גדי וקדמו – יחד עם גדי – את הפתרון המתאים ביותר . הספר נכתב כאמור לפני כחמישים שנה , ותוך כדי קריאה הקוראים עשויים ללמוד על החיים באותה תקופה : משקים קטנים ליד בתי המ גורים במושב , הזמנה לליל הסדר נעשית במכתב ולא בטלפון או בדואר אלקטרוני , נסיעה משפחתית באוטובוס ולא במכונית פרטית , היעדר מוחלט של טלוויזיה ומחשב . גדי בן העשר נוסע לבדו בטרמפים אל העיר הגדולה – מעשה שהיום הוא בבחינת בל ייעשה . עם זאת , כדאי לתת את הדעת על השאלה – מה היה קורה אילו נכתב סיפור דומה כיום ? מה היה נעשה אחרת ? האם תגובותיהם של האנשים – ילדים , בני משפחה , שכנים – היו שונות ? האם היו מאפשרים לגדי לטפל בלולי בבית ובגן החיות ? ספרים מרשימת המעגל ה שני . 5 שמריהו , הילד מקופסת השימורים מאת קריסטינה נסטלינגר , תרגם מגרמנית ארנו בר , אחיאסף 5995 , קריסטינה נסטלינגר היא אחת מסופרי הילדים החשובים והאהובים בגרמניה . נולדה בווינה , 0231-ב שנתיים לפני סיפוחה של אוסטריה לגרמניה הנאצית . ילדותה עברה עליה בזמן מלחמת העולם השנייה ורשמי המלחמה ניכרים בספריה הראשונים ( ספרה עופי , חיפושית סיוון נכתב מנקודת מבט אנושית , אישית מאוד ונוגעת ללב שאנו בישראל מכירים פחות – ילדות במשפחה לא-יהודית בווינה במצוקה הקשה של שלהי המלחמה . ( קריסטינה נסטלינגר כתבה עשרות ספרים לילדים ולנוער , המאופיינים מצד אחד בדמיון עשיר ובהומור , ומצד שני נוגעים בנושאים מורכבים ה מעזים לטלטל מוסכמות חברתיות ושאלות של צדק ומוסר . שמריהו , הילד מקופסת השימורים ראה אור בגרמנית , 0201-ב ופורסם בעברית 45 שנה אחר כך . בוקר בהיר אחד מופיע שליח בביתה של הגברת ברטה בר -טל , אישה ערירית המוצאת את פרנסתה בשזירת שטיחים אמנותיים . השליח מוחה את הזעה ממצחו ומוסר לגברת בר - טל חבילה גדולה . כאן המקום להזכיר שלגברת ברטה בר- טל היו כמה הרגלים מוזרים ; למשל , לקנות באמצעות תלושים ומודעות פ רסומת חפצים שכלל לא היו נחוצים לה . " בגלל תחביב ההזמנות היא כבר קיבלה לביתה דברים מוזרים ביותר : אנציקלופדיה לבעלי חיים בשבעה עשר כרכים , תריסר זוגות גרבי גברים בצבע אפור ,
|
|