עמוד:197

בשיר , כניגוד להומור שמקורו בסגנון הכתיבה של המשורר . עצם הניגוד בין הטרגי לקומי מגביר את ההומור בשיר , ומפחית מחוסר שביעות הרצון של בעלי החיים . פעילות 3 המילה שע' הלל בחר בה היא " זבזב , " תחדיש אונומטופיאי ; כלומר , ע' הלל חידש מילה שלא הייתה קיימת בעברית ואיננה מופיעה במילון , והיא מזכירה לשומע את הצלילים שמשמיע הזבוב . שני המונחים הללו , " תחדיש" ו"אונומטופיאי , " אינם מתאימים לילדים צעירים , אולם את הרעיון שעומד בבסיס כל אחד – יצירת מילה חדשה , ומילה המחקה צליל במציאות – כדאי להסביר . פעילות 4 סעיפים א- ב – הבנת דבריו של הצרצר טעונה ידע חוץ - טקסטואלי . המשורר סומך על כך שהקוראים הצעירים מכירים את המשל הידוע של איזופוס על הנמלה והצרצר ומבינים מדוע דבקו בצרצר ביטויי הגנאי המופיעים בשיר : " עצלן , עצלן כלום לא עושה , רק מנגן . " בבית השני הזבוב אומר לתומו " לו הייתי למשל " ... והצרצר מגיב מתוך רגישות - יתר , כאילו המילה " למשל" נאמרה כדי להזכיר לו את קלונו . סעיף ג – הביטויים שהצרצר משתמש בהן כדי לתאר את חייו הן " אומלל , " " מסכן , " " וי וי לי , מר , " ! ואותן אפשר להכניס לשק המסכנות והאומללות . סעיף ד – הכוונה היא לאפשרות השנייה , " השמיע קול צווחני כמו קול ניסור , " אפשרות המגלמת בתוכה את מרכיב הפירוש הקונקרטי של המילה " ניסר" ואת המרכיב המטפורי שלה – קול מתלונן - בכייני . סעיף ה – הילדים יוכלו בוודאי לגייס את הידע הזואולוגי שלהם על העכבר , הנחשב קטן , פחדן , מסתתר בחורים חשוכים , ממעט להראות את עצמו , משמש לניסויים רפואיים , הבורח הנצחי מחתולים אבל גם האויב , שנלחמים בו במלכודות ובאמצעי הדברה . כדאי להזכיר לילדים את " החלילן מהמלין" ואת מגפת העכברים שבמרכזו ; אחרי האזכורים הללו כדאי לדון בכיתה בשאלה אם חיי העכבר הם חיים שהגיוני להשתוקק אליהם . פעילות 1 אחרי הצרצר מקבלים את זכות הדיבור העכבר , הכלב , הסוס והפיל . לפיל מוקדשות השורות הרבות ביותר בין החיות בשיר ( בהתאמה לגודלה של החיה ;( לפיכך רצוי לת כנן מראש איזו קבוצה תעסוק בקטע הזה . פעילות 6 סעיף ב – בעל החיים הגדול ביותר המדבר בשיר הוא הפיל . דבריו ארוכים יותר מדברי החיות האחרות , וכשהוא מפרט את כל מה שהוא נושא על גבו , הפיל משתמש בשמות מספר ובמילים בצורת הריב וי , למשל : " שש נשיו , " " תריסר בניו " , " עשרים ואחד משרתיו " וכן הלאה – גם שמות המספר וגם צורת הריבוי מעצימים את תחושת הגודל והכובד , ובהתאמה את משקלה של התלונה . בהמשך דבריו הפיל משתמש בביטויים הכוללים את " כל" – למשל ב"כלם" " כלי" הגורמים לתחושה של עומס , ובמילים שהמצלול שלהן מזכיר את " כ ל" כמו " כלי , " " יכול . " אפילו השורה הלפני אחרונה בדברי הפיל מסתיימת במילה " כל" תוך שבירת הצירוף " כל הודו" – וכל אלה מעצימים את ההכברה .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר