פרקי הספרים לכיתה ג': העמקה ותוספות

עמוד:174

הסיפור " תחרות ב חול לוהט " מאת יוסי מרגלית פעילות 5 פעילות זו עוסקת בהשלמת פערים . לפני שהי לדים ניגשים בעצמם למשימה , כדאי לפתח במליאה שיח על " פיצוח" משימה מעין זו בעזרת המידע העולה מן הסיפור והאפשרויות הנובעות מהיחסים בין הדמויות – הורה וילד . מבחינת הסיפור : " מסמר חלוד" נושא אסוציאציות שליליות של סכנה , של פציעה , של טיפול רפואי , אולי גם של עונש . מבחינת אזכור הדמויות : נרמזת סיטואציה שילדים רבים מכירים מניסיונם – התראה של הורה , תסכול וכעס של הילד , הפרת הוראה ועונש בצדה , נקיפות מצפון וכיו"ב . השיח יאפשר לילדים , על פי ניסיונם האישי , להחיות בדמיונם את הנרמז בטקסט ולעבות אותו לכלל שיחה בין האם לבנה . כדאי לשים לב למצבים משפחתיים יוצאי דופן העלולים להירמז בדברי הילדים שיושמעו בפומבי בכיתה . יש לשים לב לרגשותיהם של המשוחחים ולשפת הגוף של כל אחד מהם , הן בתחילת השיחה והן בסופה . פעילות 5 סעיף א – התשובות לפעילות זו הן נקודת מוצא טובה לעיסוק בדיווח על מקרים בדרך של דיבור עקיף : בסוף העיסוק בחלק הספרותי של הסיפור אפשר להביא את התשובות שהילדים כתבו בפעילות זו כדוגמה להבדל בין דיבור ישיר לבין דיבור עקיף . אפשר לתת דוגמה חוץ - סיפורית במליאה , בכתב על הלוח : להציג לילדים משפט בגוף ראשון , למשל " קראתי את הספר שאחותי קנתה לי , " להדגיש את העובדה ש המשפט נאמר מפי ילד / ה וכי בתוך המילה " קראתי" מסתתר " אני . " עכשיו בקשו מהילדים לומר מה הילד או הילדה אמרו . כדאי להציע לילדים פתיחה שתסייע להם לארגן את התוכן ואת המבנה – " הילד אומר ש " ... ולבקשם להציע את ההמשך . התשובה השלמה היא כמובן " הילד אומר שהוא קרא את הס פר שאחותו קנתה לו . " כדאי להניח לילדים להגיב באופן אינטואיטיבי , ואז לכתוב את המשפט בדיבור עקיף מתחת למשפט שבדיבור ישיר , ולהצביע על המילים שהשתנו : במקום " קראתי" – " הוא קרא ; " במקום " אחותי" – " אחותו ; " במקום " קנתה לי" – " קנתה לו . " משתנות המילים שאפשר לזהות בהן את " אני . " כדוגמה שנייה במליאה כדאי להציג משפט שמכיל מילים אחרות שישתנו במעבר מדיבור ישיר לעקיף , כמו שלי , אותי , אצלי , ממני וכהנה מילות יחס , למשל המשפט : " אורי לקח ממני את הכדור החדש שלי" או " חברה שלי מחיפה באה אלי לביקור . " כמובן , אין צורך ללמד את המושגים " דיבור ישיר" ו"דיבור עקיף , " אבל אפשר להשתמש במושג שהילדים לומדים ומכירים – דיבור בגוף ראשון . סעיף ב – הנושא עלול להיות רגיש מבחינה חברתית ; כדאי להקפיד על הגבול הברור שבין המחשבה של הילד הנובעת ממצב של אי - נחת או מצוקה , לבין מתן לגיטימיות לציפייה לציות אוטומטי לנורמה חברתית המקובלת בקבוצה . כדאי להדגיש בכיתה שלכל אדם הזכות לחשוב ולנהוג על פי הבנתו ושיקול דעת ו , בתנאי שאינו פוגע בזכויותיהם של אחרים .

קודם  |  הבא