|
|
עמוד:138
פעילות 5 יש לשים לב שבשיחה בכיתה יעלו די פרטים שיוכלו לשרת את הילדים בפעילות 4 ב . כדי לבסס את המידע לכתיבה אפשר להתעכב על כמה מהדברים שייאמרו . פעילות 5 סעיף א – הפעילות מזמנת עוד דרך לאסוף פריטים שיסייעו לכתיבה בסעיף ב . סעיף ב – מומלץ לאפשר גם ציור של תהלוכה או עבודה פלסטית אחרת ( פלסטלינה . ( גם מיצג או ציור מתאים יגלו שהיוצרים הפני מו את התופעה המתוארת . פעילות 4 המשימה דורשת מהתלמידים לעמוד על הקשר בין אלמנטים של פורים לשמות המוצעים : אסתרון ( על שם אסתר גיבורת המגילה , ( שושניה ( על שם העיר שושן , ( וצהלולה ( מהמילה 'צהלה' - " והעיר שושן צהלה ושמחה . ( " ייתכן שהמילה " פורימון" מוכרת לילדים , שכן משתמשים בה לאירועי פורים בבתי ספר או בתנועות נוער . אפשר גם לשאול למה לדעתם , רצו שם עברי למילה " קרנבל , " ואם הם מכירים שימושים היום במילה " קרנבל" ( לדוגמה " קרנבל החיות" של סן-סנס . ( אפשר להרחיב את השיחה וגם לשאול אם מישהו מכיר עוד מילים לא עבריות שמשתמשים בהן בעברית . ייתכן שיציינו מילים כמו טלוויזיה או טלפון ( זו הזדמנות לתת אפשרות ביטוי לילדים שדוברים יותר משפה אחת . ( כרזות בנושא העדלידע בתל אביב ובירושלים לפני המעבר לפעילויות על הכרזות כדאי להזכיר את המילים כרוז , כריזה ולהכריז , המשתייכים לאותה משפחת מילים , ולגזור בעזרתם את התפקיד של המילה כרזה . בפרק מוצגות ארבע כרזות מלפני כשישים שנה ( וכרזה אחת מלפני כשמונים שנה , ( ואולם כרזות , כפי ש כתב משה ניניו , מתקיימות במנותק מהעניין או מהאירוע שעליו הן מכריזות והן מתקיימות גם לאחר שזמנם של אלה עבר . פעילות 1 הפעילות נועדה לעמוד על בחירת הרכיב החזותי בכל כרזה . הכרזה של תל אביב מתרגמת את הפסוק ממגילת אסתר לביטוי חזותי , והשאלה מכוונת לקשר הזה . הכרזה הירושלמית נקטה בגישה שונה . היא מהדהדת את הפסוק בצורה הומוריסטית . ייתכן שיהיו תלמידים שירגישו בכך . בשתי הכרזות בולטת צבעוניות עליזה . פעילות 6 התבוננות בטבלה תגלה שבכרזה של תל אביב מודיעים על האירוע ללא פרטים , בירושלים יש יותר פרטים אף שחסר עוד מידע . בכרזה הימנית המלל מצומצם ביותר . גם הקשר למקום ( תל אביב ) מתבטא רק 67 טרטקובר , ד' וכותבים אחרים . . ( 4100 ) טרקטובר . עם עובד . עמ' 21 2-213
|
|