עמוד:95

מידע נבנה בהדרגה . הם יזכרו מכתבה כזאת מידע מסוים , ואחר כ ך ישובו לנושא בדרכים אחרות ( למשל , לימוד ) ויוסיפו נדבך נוסף . כתבה עיתונאית " שלול ית ה יא לפעמ ים געגועים לבית " מאת איה גולדשמיד , מתוך העיתון " אותיות" הכתבה ארוכה , ולכן חילקנו אותה ל שלושה חלקים . לאחר כל חלק יש פעילויות הנוגעות לו . הכתבה בספר לתלמיד ים נפתחת במשפט שמבדל את שלולית החורף מהשלוליות הקטנות שהגשם מותיר אחריו ושילדים אוהבים לדשדש בהם , וממשיכה בהגדרה של ברכת החורף . אם הפרק על הסתיו כבר נלמד , זו הזדמנות להזכיר את מבנה ההגדרה ולבחון אותו כאן . במאמר בעיתון הכותרת "שלוליות ברכה" אינה מנוקדת . שאלה שאפשר להפנות לתלמידים מתקדמים : בכמה צורות אפשר לקרוא את המילה " ברכה " ללא ניקוד . אחר כך לשאול איך לדעתם יש לקרוא את המילה כאן ולמה . סביר שהאנלוגיה היא לגשמי ברכה והכוונה לשלוליות ברכה . כדאי להתעכב על משמעות הברכה כאן , וכן לשאול אם יש מי שחושב שהכוונה לשלולית ברכה . קטע ראשון של הכתבה פעילות 5 סעיף ב – סביר ביותר שהשורות ש יושארו הן שורות מידע במבנה דומה להגדרה של לקסיקון . תפקיד השורות האחרות למשוך את הקוראים , להישמע כמו סיפור , לסקרן , לערב את הקוראים – השאלה היא שאלה פתוחה – על מה לוותר ? פעילות 5 כבר בפסקה הראשונה של הכתבה יש סממן סיפורי – הכותבת מנסה ללכוד את תשומת לב הקוראים באמצעות הניסוח . פעילות 3 סעיפים א- ב – השאלה היא אמצעי רטורי למקד את תשומת הלב לכך שהתשובה מופיעה בהמשך . את המתקדמים אפשר לשאול על המילה " אך . " מה היא מנגידה ? סעיף ג – הבנה של התוכן . מכיוון שהנושא הנלמד הוא כתבה ולא שלולית , אין הכרח לעסוק בכל הפרטים . פעילות 4 חשוב שיעמדו על האנשת השלולית , שכן הפסקה , הפותחת את החלק השני של הכתבה , ממשיכה בהאנשה ומפתחת אותה . אפשר לבקש מהתלמידים לשער מדוע התשובה לשאלה השניי ה בקטע הראשון היא פסקה בפני עצמה . אפשר לקרוא עם התלמידים קודם את הפסקה בחלק השני ולחזור לשאלה לאחר מכן . אפשר לשלב בין שתי הדרכים – לשער , לקרוא ולבחון את התשובות . בפסקה זו משתנה הנושא . קודם עסקו בשלולית , עכשיו עוסקים ביצורים שחיים בה .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר