|
|
עמוד:72
פעילות 5 ההגזמות הפרועות הן אחד המאפיינים הבולטים של השיר ואחד ממעצבי ההומור שבו . עם זאת , ייתכן שהתלמידים יציינו שהגזמות גם עשויות להיות מעליבות . אפשר לדון בשאלה מתי הגזמה היא מצחיקה ומתי לא . פעילות 3 יש כאן מיקוד והפניית תשומת לב לפן הגמיש והגנרטיבי ( ה יוצר ) של הש פה ולאופן שבו מילים חדשות נבראות מתוך תבניות קיימות . ילדים רבים אוהבים להמציא מילים , וכדאי לאפשר להם לעשות זאת . ההצעה של נינה ( בסעיף ג ) היא דוגמה לכך . סעיף ג - ההצעה ( הפחות מוצלחת ) של נינה מאפשרת למקד את תשומת הלב במה ששיר מחורז דורש – דיוק בחריזה ובמשקל : לא רק ש"חיוט" לא מתחרז עם " בית , " גם ההטעמה של המילים שונה . פעילות 4 בתים 41 ו- 40 מספרים על פרץ באופן כללי ומהווים מעין מאמר מוסגר ברצף השיר . לכן בית , 44 המחזיר אותנו אל " הכאן והעכשיו" של השיר , חוזר כמעט מילה במילה על בית . 02 כדאי לוודא שהילדים הבינו את המהלך הזה . פעילות 7 כהקדמה להכנת ההצגה , כדאי לשוחח עם התלמידים על האיכויות והמאפיינים של השיר שמזמנות את " תרגומו" להצגה : סיפור עם התחלה , אמצע וסוף ; כמה דמויות ; דיאלוגים ומונולוגים ; העלילה מתרחשת רובה במקום אחד – המרחב הביתי . כדאי להציע ל תלמידים לחשוב גם על אביזרים ותלבושת , ואפילו על תפאורה מינימלית . סעיף ה – לפעילות זו כמה מטרות : . 0 היא מאפשרת הצפה של נושא החריזה והחזרות , החשוב כל כך לשיר , מתוך התנסות חווייתית . . 4 מכיוון שכל קבוצה הציגה חלק אחד מהשיר – הפעילות המסכמת מחזירה את התלמידים אל השיר כיחידה טקסטואלית לכידה אחת , שתופעות כמו חריזה וחזרות מאפיינות אותה לכל אורכה . . 3 הפעילות גם מאפשרת תנועה של הלוך ושוב בין השיר כמושא לחשיבה ולהתבוננות לבין השיר כמניע לחוויה והתנסות אישית ( הכנת ההצגה . ( פעילות 8 מקריאת הקטע על קדיה מולודובסקי אפשר להבין שהיא כותבת על חיי ילדים עניים , אפשר להבין שהיא הכירה אותם מקרוב וגם להבין קצת את העולם הרחוק ( מבחינת זמן ומקום ) שהיא מתארת .
|
|