|
|
עמוד:162
רוב התלמידים בכיתה ב' עדיין לא השלימו את תהליך רכישת הקריאה וביסוסה . כדי לאפשר הנאה והבנה , רצוי לקרוא את הספרים בשלמותם באוזני התלמידים , ורק אחרי קריאה שלמה , מדויקת ומוטעמת של מבוגר , אפשר להפנות את הילדים לקריאה של חלקים כאלה או אחרים בטקסט . הצעות לפעילויות עם ספרים לפני קריאת הספר כדאי להציג בקצרה את ה"רקע" שלו : באיזו שפה נכתב ? מי כתב ? למה ? ( למשל – מדוע כתבה סלמה לגרלף את מסע הפלאים של נילס הולגרסון ואווזי הבר . (? אפשר לספר , כמובן בהתאמה לגיל ולעניין , אפיזודה מעניינת מחיי הסופר , בעיקר אם יש בסיפור חלקים אוטוביוגרפיים . אם הספר מאויר – כדאי להתייחס לסגנון האיור , לקשת הצבעים , לכמות האיורים ביחס לטקסט . אל האיורים כדאי לחזור ככל שמעמיקים בתוך עלילת הסיפור - להתבונן בגיבורים המאוירים ולחשוב אם ואיך האיורים מבטאים את תכונותיהם ואת אופיים . הילדים יכולים להציע איורים משלהם וטכניקות חלופיות לאיור הספר . לפני הקריאה או אחריה אפשר להציג את הרקע הסביבתי , האקטואלי , ההיסטורי או הפולקלוריסטי של הסיפור , בעיקר אם הרקע חשוב להבנת העלילה והתנהגות הגיבורים , לדוגמה : להציל את שימבה ( חדוה לויצקי ) – מבצע הצלתו של פילון באפריקה , או חנונוזאור- רקס 'ג ) וליה דונלדסון ) – סיפור על המאבק בין הדינוזאורים הצמחוניים לבין הטורפים . כשכל הצידה בתרמילנו – שם הספר , שם הסופר , האיורים והמידע החוץ -סיפורי - נעודד את הילדים לשיחה שכולה השערות : על מה יסופר בספר הזה ? איזו מהדמויות המאוירות נראית לכם החשובה ביותר ? החביבה ביותר ? למה ? האם הסיפור יהיה מפחיד ? מותח ? מעציב ? ... מה עוד מגלים לנו האיורים ? בספר פרקים אחדים ( כמו למשל ספרי "ראשית קריאה , ( " אפשר להציג על הלוח ארבעה - חמישה שמות של פרקים , לשוחח על מה שצפוי בעלילה ולכתוב או לצייר את הסוף המשוער של הסיפור . הציורים יוצגו בתערוכה עד סיום הקריאה בספר . יהיה מעניין להשוות את ההשערות למה שבאמת מסופר בספר ...
|
|