|
|
עמוד:148
את חומת ירושלים , ( ולערוך פעילויות שונות סביב השמות , למשל : כל תלמיד מכין פסקת הסבר על השם שעיטר , כל תלמיד בוחר את השם האהוב עליו , מיון שמות לקטגוריות שונות : שמות הקשורים למראה העיר , שמות בעלי מילה משותפת ( עיר / קריה וכו , ( ' שמות שהפכו לשמות אנשים ועוד . הפרק "דברי חכמים" ( עמוד 041 בספר הלימוד ) מטרת הפרק הינה לתת לתלמידים "לטעום" רובד אחר של טקסטים בשפה ה עברית ולהיוודע לעולם השיח של מקורות יהודיים . " לקריאה במקורות תרומה נכבדה לחינוך הלשוני והתרבותי של התלמידים , מכיוון שהקריאה בטקסטים אלה מפגישה את הקוראים עם שימושים ייחודיים בלשון על רבדיה ההיסטוריים ומצריכה מיומנויות ייחודיות להבנת הטקסטים . " ... מדרש : " המילה מדרש נגזרת מן הפועל לדרוש , שמשמעותה , בין השאר - לחקור , לחפש , ללמוד . המדרש הוא אפוא סוג של פרשנות יצירתית : לימוד דברים חדשים מתוך פסו קי המקרא , איתור משמעויות חדשות והסקת מסקנות מעבר למה שנראה לנו כמשמעותם הפשוטה של הפסוקים . מדרשי האגדה נכתבו בעברית ובארמית - בעיקר בארץ ישראל במאות הראשונות לספירה כחלק מספרות חז " . ל" 50 משרד החינוך – המזכירות הפדגוגית , האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים . ) התשס . ) ג" תוכנית לימודים : חינוך לשוני עברית – שפה , ספרות ותרבות . ירושלים . עמוד . 69 51 מתוך הערך " מדרש אגדה " המופיע באתר : לקסיקון לתרבות ישראל של מט " ח http : // lexicon . cet . ac . il / wf / wfTerm . aspx ? id = 703
|
|