|
|
עמוד:125
הסיפור " שתי חברות ומשלוח מנות , " מאת רבקה אליצור ( עמוד ( 76 פעילות - 1 בפעילות מתבקשים התלמידי ם לתאר את שתי הדמויות העיקריות . בעבודה עם תלמידים מתקדמים ניתן לשאול אילו שני סוגי תיאורים כוללת השאלה – תיאור מראה ותיאור מצב . פעילות - 2 בהמשך להשוואה בפעילות הראשונה , כדאי לשוחח על הסיבה להבדלים בין התיאור של מרים ושל הדסה , ועל השלכות השוני על רגשות יה של מרים . פעילות - 3 בעבודה עם תלמידים מתקשים אפשר להפנות למשפט : "ראתה הדסה כי אין מרים מבינה מה היא מדברת . " פעילות - 4 כדאי לשאול את התלמידי ם למה הכוונה במילים " רמזה לה הדסה בידיה . " אפשר לכתוב את שאלתה של הדסה על הלוח , ל השלים עם התלמידי ם את המילים החסרות בשאלה , ולברר מדוע בחרה הדסה להשתמש דו וקא בחלקים אלו של משפט השאלה . בעבודה עם תלמידים מתקשים ניתן להמחיש את תנועות הידיים המייצגות כל מילה , ומתוך כך להבין את סיבת הבחירה במילים אלו בלבד . פעילות - 6 אם יש צורך , ניתן להקריא שוב את הפסקה העוסקת בהחלפת משלוחי המנות . פעילות - 7 בנוסף ע ל מילוי הטבלה , כדאי להמליל את ההבדל העולה ממנה בין תחילת הסיפור לבין סופו , ולשאול מדוע בחרה המחברת לחזור שוב על " רשימת המלאי " של מרים . פעילות , 8 סעיף א - בעבודה עם תלמידים מתקשים ניתן לוותר על ה סעיף ה זה ולתת להם את רשימת תנועות הגוף מתוך הסיפור . סעיף ג - אפשר להרחיב את הפעילות ולבקש מהתלמידי ם להמחיז תנועות גוף והבעות פנים נוספות . שאר ילדי הכיתה יתבקשו לבאר את משמעותן . כדאי לשאול : האם אנו נעזרים בתנועות גוף רק כאשר איננו דוברים את השפה ? באילו מצבים נוספים אנו נעזרים בתנועות גוף ? פעילות - 9 שיחה בנושא זה עשויה לסייע בהבנת האחר , והיא חשובה במיוחד בכיתות קולטות עלי יה או בכיתות שבהן יש תלמידים חדשים שטרם התערו בחברה . בתחילה , כדאי לתת את רשות הדיבור דווקא לתלמידים הו ו תיקים , כדי לאפשר להם להזדהות עם החוויות של תלמיד חדש , ולהעביר לתלמידים החדשים את המסר כי החוויות של הם משותפות לתלמידים אחרים .
|
|