|
|
עמוד:120
הסיפור של דנה מעניין כי נוצר מתח , בתור קוראים אנו משערים אולי שמיקה היא האחות הקטנה של המספרת ולא יודעים מה קרה לה . המתח מתפוגג כאשר מיקה נמצאה ואז נוסף גם אלמנט ההפתעה המעלה חיוך , כי מיקה היא כלבה . פעילות , 3 סעיף ב - הסיפור הזה הוא דוגמה להשמטה מכוונת של פרט הכרחי ( הזהות של מיקה ) כדי להפתיע בהומור , אך אין לצפות מתלמידים מכיתה ב' להבין זאת , הם יכולים להגיד שדנה היי תה צריכה להגיד מההתחלה שמיקה היא כלבה . יכולים להיות ילדים שיגידו שטוב שהיא לא סיפרה מההתחלה , בין אם הם מבינים את עניין ההומור והעובדה שהדבר נעשה בכוונה ע"י הכותבת ובין אם זה מצא חן בעיניהם כדי זה הפתעה . 3 הדעות הינן לגיטימיות . פעילות – 4 לרוב , בסיפורים בהם יש אירוע ששובר את השגרה מופיעה בעיה ובסוף יש התרה של הבעיה . מטרת הפעילות היא רק לעורר אצל התלמידים את הנושא ולהסב את תשומת ליבם לעובדה שהסיפור של דנה בנוי מבעיה ופתרון , אך אין , כמובן , צורך לעסוק בכך באופן מטה- קוגניטיבי בגיל הזה . פעילות - 5 פעילות זו מהווה חשיפה לרעיון כתיבת רגשות ומחשבות המעבות את הסיפור והופכות אותו לייחודי יותר . עם זאת , אין לצפות מתלמידי כיתה ב ' לעשות זאת בכתיבה העצמאית שלהם , בכל פעם . קטע שלישי : הסיפור של גיא ( עמוד ( 69 בטקסט הזה כדאי לשים לב לשני עניינים : א . השימוש של הכותב באסוציאציות ספרותיות שלו המבוססות על הכרות עם ספרה של חיה שנהב " מיץ פטל , " והכרות עם זאב רשע אולי ממעשיות עם . כאן ייתכן שהקוראים מכירים את הסיפור . אם לא , הקוראים יכולים לשער שמדובר כאן על משהו מתוך סיפור שהכותב מכיר . כלומר מקריאה של טקסט כזה , הקורא לומד להשלים פערים גם אם אינו בקי באסוציאציה של הכותב . . ב השימוש של הכותב בהאנשה של הצב . כלומר הכותב מייחס לצב תכונות אנושיות של שמחה וכו . ' בכתיבה אישית של סיפור , הכותב יכול להביע את יחסו אל בעלי החיים למשל בכך שיזדהה עמם וייחס להם רגשות מסוימים . וזאת בניגוד לכתיבה של קטע מידעי שבו נבקש כתיבה של עובדות . פעילות , 2 סעיפים ב - ג + אחרי המילה " פתאום " צריך לבוא משהו מפתיע ולא צפוי ( משהו שלא חושבים שהוא יקרה ) או משהו מותח ומפחיד . בתור קוראים אנחנו יודעים כבר לצפות למשהו מפתיע ולפיכך סקרנותנו מתעוררת .
|
|