|
|
עמוד:119
פעילות , 4 סעיף ב – אפשר לשאול את הילדים האם בזמן שהם קראו הם ניסו להגיד לעצמם מי זו מיכל . עצם האזכור שלה ותיאורה כ " נודניקית " יוצרים סקרנות לדעת מי זאת ומה הקשר שלה לאורי . פעילות -6ציטוט מהמקורות אורי , וכל אדם אחר המטייל בארץ , מקיים למעשה את הציווי של הקב"ה לאברהם אבינו " - קום והתהלך בארץ . " ציווי זה נאמר לאברהם אבינו , אך זהו ציווי לדורות . באמצעות ההליכה אנו נקשרים לארץ , מתחברים אליה ולומדים להכיר אותה . ניתן להזכיר גם את ה ציטוט ממסכת כתובות ( קיא ע"א ) המובא בעמוד 73 בספר לתלמיד : "כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל -מובטח לו שהוא בן עולם הבא . " אפשר להעלות בכיתה את השאלה : מה אנו לומדים ממקור זה על חשיבות ההליכה ( הטיול ) בארץ ? קטע שני : הסיפור של דנה ( עמוד ( 65 פעילות - 1 כיצד נוצר " העניין " בסיפורים ? – יש רמות שונות של סיפורים : ישנם סיפורים המתארים אירועים שגרתיים בהם אין הכותב מבליט אירוע אחד על פני האחר . אנו הקוראים יודעים לנבא כמעט תמיד את מהלך העניינים . ישנם סיפורים המתארים אירוע מיוחד ולא שיגרתי ( כמו אירוע שקשור לחג , ( אך עדיין גם בהקשר לכך יכול הקורא לנבא את מהלך העניינים ועל מה יכתוב הכותב . במצבים הללו לא נוצרת אצל הקורא סקרנות כלשהי . לעומת זאת , כאשר בסיפור מופיע אירוע שקשה היה לקורא לנבא אותו , אירוע ששבר את השגרה ( כמו התנהגות לא מקובלת , אירוע חריג כמו תאונה או הליכה לאיבוד ) הקורא מגלה סקרנות ותהייה לגבי המשך הסיפור – הכותב יצר את מה שמכונה , " שבירת הסבירות " – זוהי תחבולה ספרותית היוצרת מתח וציפייה ומעוררת אצל הקורא סקרנות ותשומת לב ואף היא באה לידי ביטוי ברמות שונות . יש לזכור כי יש הבדל בין היכולת להבין סיפורים עם אירועים חריגים השוברים את הסביר לבין היכולת להפיק וליצור ( בכתב או בעל-פה ) סיפורים מהסוג הנ " ל . היכולת ליצור עניין קשורה להיבטים התפתחותיים . בהמשך יתואר מה יצופה מכתיבתו של ילד בכיתה ב . ' 40 וילקינסון , א . . ) 0222 ( איכות הכתיבה . בתוך נ . פלד- אלחנן ) עורכת . ) י . גוניק ) מתרגמת , ) דרכים לאוריינות : כרך ב ' – מדיבור לסיפור ) עמודים . ) 050-012 ירושלים : הוצאת כרמל . ) המאמר פורסם במקור . ) 1892-ב 41 שם .
|
|