|
|
עמוד:49
כדאי לאתר עם התלמידים את מיקומו של כל פעל בפסוקים , בכדי להבין את משמעות זמנם של הפעלים . ה ציווי לשבת בסוכה-בעתיד , נובע מהישיבה בסוכ ה בעבר , בזמן יציאת מצרים , כזכר לאותה ישיבה . קטע מידע על עץ התמר ( עמוד ( 31 פעילות , 6 סעיף א - כדאי להפנות את תשומת ליבם של הילדים למידע שניתן להפיק מקטע המידע אודות התמר ולאחר מכן לראות איזה מידע אפשר להפיק מהסיפור אודות התמר ( כלומר , גם מהסיפור ניתן להבין כמה דברים על עץ התמר . ( אפשר לדבר על הקבלה בין ההסברים ( לדוגמה : " עלים גדולים שדומים לנוצות" בטקסט המידעי לעומת "כפות ארוכות וירוקות" בסיפור ; בקטע המידע כתוב שיש לעץ גזע גבוה ובסיפור התמרה אומרת לדוד לקחת סולם גבוה . ( הטקסט המידעי מוסיף מידע שלא קיים בסיפור , אך בסיפור " סכך לסוכה" יש גם מידע שלא קיים בטקסט המידעי ( על הלולב . ( אפשר לדבר על השלמה ועל כך שיש סיפורים שאפשר גם לקבל מהם מידע והסברים דרך הסיפור . ניתן לדבר גם על ההבדלים בגופים – בסיפור תמרה מספרת על עצמה ודוד פונה אליה ומדבר איתה . בקטע המידע , לעומת זאת , כתוב : " התמר הוא , " " יש לו" וכדומה ( אין צורך לדבר עם הילדים במונחים של גוף ראשון וגוף שלישי ) אלא רק להפנות את תשומת ליבם לכך . סעיף ב - מטרת השיחה הי א להציג את שתי הסוגות – סיפור מול טקסט מידעי , ולעמוד על ההבדלים ביניהם : במטרת הטקסט , בסגנון הכתיבה ו באופן הקריאה . במהלך השיחה אפשר לארגן את ההבדלים בין שני סוגי הטקסט באמצעות טבלה אותה ימלאו התלמידים ביחד עם המורה על פי קריטריונים אלו . קטע מידע על עץ הזית ( עמוד ( 32 כפעילות מקדימה כדאי לציין שהטקסט שהם עומדים לקרוא הוא מתוך אנציקלופדיה ולשאול את הילדים מה הם יודעים על אנציקלופדיה והאם ומתי הם השתמשו בו . המטרה המרכזית בפעילות זו היא להציע לתלמידים הצעירים התנסות " אמיתית" עם טקסט מידעי ארוך ומפורט תוך כדי בנייה של אסטרטגיות התמודדות עם הקשיים שהוא מציב לקורא . דוגמה לאסטרטגיה כזו היא הישענות על כותרות המשנה בטקסט . הפעילויות השונות ( לדוגמה , " קראו את השורות שמתארות את
|
|