עמוד:46

כדאי לשוחח על משמעות ש ם הפיוט " ארשת שפתינו . " אפשר לפתוח במשמעות המילונית של המילה ארשת – הבעה , מבע , ביטוי , ובעזרתה להגיע למשמעות הצירוף " ארשת שפתיים" – הבעת שפתינו , הדברים שאנו אומרים בפינו . בשלב הבא ניתן לקשר בין הביטוי "ארשת שפתינו" לתפילה – דרך הבעה לפני הקב"ה . בהמשך ה שיחה ניתן להתייחס לביטויים המופיעים במסגרת בתחתית הפיוט . ניתן גם להרחיב את הדיון לביטויים וניבים הקשורים לפה וללשון , כמו : פה מפיק מרגליות , אחד בפה ואחד בלב , לשון הרע , לשון הקודש , חיים ומוות ביד הלשון ועוד . לאחר הקריאה ב קהילות מסוימות נהוג לשיר את הפיוט בלחנים שונים . ניתן להשמיע ל תלמידים דוגמאות אחדות של לחנים מאתר " הזמנה לפיוט . " פעילות – 2 כדאי לפתוח בהסבר קצר על מילות תיאור , ולאחר זיהוי התיאורים להתייחס גם למשמעותם : מדוע נאמר "רם ונישא ? " את מי ה' מבין , למי הוא מאזין ? התי יחסו גם לזמן שבו כתובים הפעלים – בהווה . זמן הווה מבטא את העובדה שהקב"ה נמצא תמיד , מאזין ומקשיב לנו . פעילות , 4 סעיף א – אפשר לספר לתלמידים כי התפילה הזאת חוברה כזכר לתפילה שהיו מתפללים בזמן שבית המקדש היה קיים , ובה התפללו שהקרבן יעלה לרצון . בימינו , מכיוון ש " נשלמה פרים שפתינו" ( הושע יד , ג ) , אין לנו אלא לשאת תפילה כי תפילותינו ותקיע ו ת השופר יתקבלו לרצון . פעילות , 4 סעיף ב – כהקדמה לפעילות , תארו בפני ה תלמיד ים מצב שבו הם פונים אל נשיא המדינה בבקשה חשובה ומשמעותית . האם יפתחו מיד בבקשה ? מה יאמרו כפתיחה לשיחה ? כיצד ינמקו מדוע הם פונים דו וקא אליו בבקשה כזו ? פעילות – 5 כדאי לה יעזר בפעילות זו להרחבת אוצר המילים של התלמידים בנושא רגשות . אפשר לבקש מה תלמידים להעלות שמות של רגשות נוספים ולתאר באילו מצבים הם מרגישים אותם . ניתן גם לבקש מהם להביע בעזרת ארשת פניהם את הרגשות שהציעו . אוצר המילים שנרכש יכול לשמש גם פתיחה לשיחות הבוקר , כאשר התלמידים יתבקשו לתאר ולנמק את הרגשתם באותו בוקר בעזרת אחד מהרגשות שנלמדו . הסיפור " תפילת הצדיק " ( עמוד ( 22

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר