עמוד:43

פעילות – 7 אפשר להציע לילדים להיעזר בשלבי העבודה המפורטים בשאלה גם כ"מחוון" לבדיקת איכות העבודה עם סיומה . הילדים יעברו שלב שלב בהוראות הביצוע ויבדקו אם אכן נתנו את דעתם על ההוראות , ואם הברכה שלמה והגיונית . אם בית הספר רכש גם את הגרסה הדיגיטלית של הספר , אפשר להציע ל ילדים להעלות את התוצר שלהם לספר הדיגיטלי . ניתן להקרין את הברכות על הלוח ולשוחח אודותן בהתייחס ל"מחוון" או לכל היבט רלוונטי אחר . מבחינה טכנית , הדבר יהיה אפשרי במידה והמורה תיצור שכבת משימה ואז התלמידים יוכלו להעלות את תוצריהם בקובץ WORD או להקליד בתוך עורך התוכן של משימה זו . פעילות - 8 ציטוט מהמקורות הפרק כולו עוסק בברכות , כתובות ברובן . בציטוט המובא מוזכרת כתיבה מסוג שונה . כדאי להעיר את תשומת ליבם של הילדים למשותף - כתיבה , משפחת מילים משותפת , אך גם לשונה , שכן אינה דומה כתיבת גזר דיננו ע"י הקב"ה לכתיבת ברכות על ידי בשר ודם . בהקשר זה אפשר להזכיר גם את הברכה "כתיבה וחתימה טובה . " הפרק "בחודש תשרי " ( עמוד 31 בספר הלימוד ) תמה : חגי תשרי . פרק זה מוקדש לחגי תשרי , ומופיעים בו קטע אחד מתפילת ראש השנה בשם " ארשת שפתינו" ו שלושה קטעים ספרותיים : הסיפור העממי "תפילת הצדיק , " הסיפור " סכך לסוכה " מאת לוין קיפניס וה שיר " שיר לחודש תשרי " מאת דתיה בןדור . כמו כן , מופיעים שני טקסטים מידעיים לגבי שני עצים המוזכרים בסיפור ( סכך לסוכה ) – תמר וזית . קטעים אלה מספקים הרחבה ומידע אודות שני עצים אלה ומאפשרים חיבור בין עולם הסיפור לעולם השיח העיוני . כמו כן , העיסוק בקטעי המידע מזמן לילדים את העלאת המודעות למטרתו התקשורתית של הטקסט המידעי – טקסט אשר בא לספק מידע והסברים אודות דברים שונים . מטרות הוראת הפרק : ההיבט הספרותי- אורייני – ההיצע הספרותי בפרק מגוון ; התלמידים נפגשים לראשונה עם פיוט ( קטע תפילה , ( ומתנסים בהבנת המשמעות והמסר העומדים מאחורי המילים , שלעתים מתוך שהן שגורות על פינו איננו מתפנים להבנת

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר