|
|
עמוד:142
אנתוני בראון הוא הכותב והמאייר של הספ ר . שתי דרכי ההבעה - המלל והאיור - חברו בהתכוונות מלאה לשלמות אחת , ליצירה המגישה את עצמה לקורא בקול אחד . האיורים לא רק מפרשים את מה שמספר הטקסט , אלא הם מקור מידע מרתק למה שלא אומרות המילים . בעמוד הראשון של הספר נאמר שחנה אהבה מאוד גורילות ( גורילות הן אהבתו הגדולה של אנתוני בראון עצמו , ( אבל היא מעולם לא ראתה גורילה אמתי ת . האמירה הזו היא הזדמנות לספר בגלוי על טיב היחסים בין חנה לאביה : " לאבא שלה לא היה זמן לקחת אותה לראות גורילה בגן החיות . לא היה לו זמן לשום דבר . " האיורים בעמודים הבאים מציגים את חנה ואת אביה במצבים המשקפים ניכור והעדר תקשורת : בארוחת הבוקר מפריד העיתון בין האב לבתו . המטבח מוצג כמקום שכולו קווים ישרים ( פסים וריבועים , ( נקי , מסודר , וקר . כזו היא גם תלבושתו של האב . באיורים אחרים - כולם בסגנון ראליסטי ובצבעים כהים - חנה עומדת מאחורי גבו של האב - הוא עסוק בענייניו ואין ביניהם שום קשר עין . בערב יום הולדתה חנה מצפה למתנת האב , וכשהיא מתעוררת בלילה ( גם רגע הענקת המתנה נעדר (! היא מוצאת גורילה -צעצוע . רק צעצוע ! המתנה , כצפוי , מאכזבת את חנה , והיא משליכה את הצעצוע ממנה והלאה . הלילה הזה הוא נקודת המפנה בסיפור . כאן הסגנון הראליסטי מפנה את מקומו לפנטסטי , ומתאר את מאווייה הכמוסים של חנה . בובת הגורילה הופכת לגורילה חי ונושם , ידידותי ושופע חיבה . הגורילה לובש את בגדיו של אבא ( באיור נראה הגורילה הלבוש מול קולב , שעליו כובעו ומעילו של אבא ומתחתם מגפיו . בעוד הגורילה נראה אנושי להפליא , הקולב מזכיר את אבא - קפוא וחסר חיים . ( בהמשך החלק הפנט סטי של הסיפור הגורילה לוקח את חנה לביקור בגן החיות , ואחר כך לסרט ולמסעדה . האווירה נפלאה , האיורים צבעוניים להפליא ומקרינים שמחת חיים . חנה מאושרת , אבל עליה לחזור למציאות . הפנטסטי נסוג אל הראליסטי - אבל המציאות כבר שונה : האיורים הצבעוניים המציגים את חנה ואת א ביה שונים בתכלית מאלה שפתחו את הסיפור ומעידים על שינוי . סוף הסיפור פתוח לפרשנויות : האם בזכות יום ההולדת השתנה משהו באבא ? האם חנה סיפרה לאבא מה חלמה וגרמה לו להבין למה היא זקוקה ? מכל מקום , הסיפור נגמר ברגע קרבה בין חנה לאבא , ובאושר . דמויות של גורילות ממ לאות את הסיפור מתחילת הספר ועד סופו : בתמונות שעל הקירות ( בהן כרזה של קינג קונג , ( על אריזת דגני הבוקר של חנה , בדוגמת האהיל של מנורת הקריאה שלה . מפת אפריקה מופיע ה על הקיר החשוך בחדרה של חנה . בין האיורים גם רמזים הפונים רק למבוגרים ומוסיפים חומר למחשבה : כשחנה עולה במדרגות לחדרה היא חולפת על פני תמונת המונה ליזה , שהפכה תחת ידיו של אנתוני בראון ל"גורילהליזה ; " על יד דלת הכניסה תלויה התמונה הידועה " אמו של האמן" מאת ג'יימס ויסלר - אלא שדמות הא ם היא גורילה ; כשחנה והגורילה עומדים ליד דלת הכניסה , נראה ירח מלא מבעד לשמשת החלון - זהו הזמן שבו צפוי העל -טבעי להתרחש ; חדי העין יבחינו שסבך העצים המרוחק
|
|