עמוד:136

כשכל הצ ידה בתרמילנו – שם הספר , שם הסופר , האיורים והמידע החוץ -סיפורי - נעודד את הילדים לשיחה שכולה השערות : › על מה יסופר בספר הזה ? › איזו מהדמויות המאוירות נראית לכם החשובה ביותר ? החביבה ביותר ? למה ? › האם הסיפור יהיה מפחיד ? מותח ? מעציב ? אחר ? › מה עוד מגלים לנו האיורים ? › בספר פרקים אחדים ( כמו למשל ספרי " ראשית קריאה , ( " אפשר להציג על הלוח ארבעה- חמישה שמות של פרקים , לשוחח על מה שצפוי בעלילה ולכתוב או לצייר את הסוף המשוער של הסיפור . הציורים יוצגו בתערוכה עד סיום הקריאה בספר . יהיה מעניין להשוות את ההשערות למה שבאמת מסופר בספר . אחרי קריאת הספר דוגמאות לפעילויות בתחום האורייני כמעט בכל ספר אפשר לזהות נושא לשוני חוץ - סיפורי בולט , כמו חזרות רבות , פעלים רק בגוף מסוים , או שימוש רב במילות יחס . אחרי קריאת הסיפור , ובלי לפגום בהנאה ממנו , אפשר לשחק בכיתה במשחק המתבסס על הנושא הלשוני בספר ( למשל - הצגת משמעות מילות היחס בפנטומימה , באמצעות קלפי משימה שעל כל אחד מהם הוראת פעולה בעזרת מילת יחס מהסיפור . ( למשל אחרי קריאת " רוני ונומי והדוב יעקב " ( מאיר שלו ) , אפשר להראות את היצירתיות המופלגת של הסופר ביצירת מילים חדשות , כמו " נומי סו פלת חלב , " " הזבוב זו ב , "ב ולהשתעשע ביצירת מילים חדשות הקשורות להווי של הכיתה , לכללי התנהגות בכיתה , לסדר היום וכו . ' אפשר להתייחס בכיתה לשדה הסמנטי שבו נטוע הסיפור , למשל סיפור על הפלגה בים , סיפור על הרפתקה ביער . בהאזנה חוזרת אפשר " לדוג" את המילים הקשורות לנושא , להוסיף להן חדשות , ולהשתמש בהן למשחק זיכרון או לוטו . הצעות לפעילויות בתחום הרגשי-התנהגותי ובתחום הערכי- מוסרי במהלך הסיפור , בסוף הפרק או בסוף הסיפור כדאי להעלות לשיחה נושאים הנוגעים לחייהם , להתנהגותם ולאופיים של הגיבורים ולסיטואציות משפחתיות- חברתיות בסיפור . למשל : › מה מצחיק / משונה / מפחיד / לא הגיוני בסיפור זה ? › איזה בית אפשר להוסיף לשיר הזה ? איזה פרק אפשר להוסיף לסיפור ? › מה הפחיד / הצחיק / הפתיע את הילד / הילד ה בסיפור ? אפשר להוסיף עוד כאלה ? › מה אנחנו חושבים על ההרגשה שלו / שלה ? על ההתנהגות שלו / שלה ? על המעשים שלו / שלה ? › מה היינו עושים אילו כל זה קרה לנו ?

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר