|
|
עמוד:110
מפותחים ושיש בהם שבירת סבירות אחת בולטת , כלומר משהו ששבר את הדפוס של אירועי היום . כפי שנאמר מוקדם יותר , היכולת ליצור עניין קשורה להיבטים התפתחותיים : הפקה של טקסט עם אירוע השובר את השגרה ( שבירת הסבירות ) יכולה לבוא על חשבון דברים אחרים , כמו יצירת סיפור קצר או סיפור שנכתב עם קשיים מכאניים . לעתים ניתן לראות דווקא סיפורים ארוכים באופן יחסי וכאלו המכילים תיאור של אירועים שגרתיים רבים סביב אותה שבירה , כלומר , מצד אחד רואים סיפור מפותח יותר ומעניין יותר מתיאור של כרוניקה מוכרת , ומצד שני היבטים טכניים נפגעים ( זה בגלל העומס הקוגניטיבי הנדרש בעת הכתיבה . ( עם הגיל וההתפתחויות השונות הנלוות לו ( ההתפתחות השפתית של הילד , ההתפתחות הקוגניטיבית והתפתחות האוריינית שמושפעת , בין היתר , מההתמקצעות בבית הספר , ( הכותב ים מסוגל ים יותר ויותר לברור ולבחור אירועים . ככל שהילד ים מתמקצע ים בבית הספר , מאגר הסוגות מתרחב ומשתכלל עם הגיל ועם ההשכלה , הטקסטים של הילדים הופכים להיות הולמים את מוסכמות הסוגה , ובמקביל לומדים הילדים לזהות את הסממנים האלה ולהסתייע בהם בזמן הבנתם את הכתוב ובהקשבה . בפרק זה נחשפו הילדים גם לסיפורים מעט גבוהים מהיכולת של רובם להפיק - דבר זה הוא גורם מקדם החושף את התלמידים לאפשרויות הכתיבה השונות . אין זה דבר חריג , הילדים נחשפים מגיל צעיר בבית ובבית הספר לסיפורים הגבוהים מאלה שביכולתם להפיק ( סיפורים הנכתבים ע " י מומחים ( למשל , סופרים . (( פעילות – 2 שיתוף פעולה והקשבה הדדית . בפעילות הזאת , הילדים יהיו גם בתפקיד המועניםהכותבים , וגם בתפקיד הנמענים-הקוראים . המטרה היא שהפעילות הזאת תוביל לשיתוף פעולה והקשבה הדדית . רצוי להדריך את הילדים לא לפגוע בחבריהם ולא לזלזל בסיפורים האחד של השני . 51 שם . 52 שם . 53 שם . 54 בלום-קולקה , ש . ) 1121 ( ' פרק : 1 מפת הסוגות והכיולים בשיח עמיתים בגילי הגן ובית -הספר : עושר ומגוון תרבותי , חברתי ואקדמי . בתוך ש ' בלום-קולקה ומ ' חמו ) עורכות , ) ילדים מדברים – דפוסי תקשורת בשיח עמיתים ) עמודים . ) 18-91 תל-אביב : מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית .
|
|