|
|
עמוד:85
קר – חם , טוב – רע , לבן – שחור , מעל – מתחת , לפני – אחרי , ימין – שמאל , זורחת – שוקעת , נרדם – התעורר , הבריא – חלה , קם – נפל , נתנו – קיבלו . הצעה לעסוק בביטויים הבאים : " פער את פיו" ( מתוך : " האריה והעכבר " , ( " בחיבוק ידיים" ( מתוך : " הפיל והפרפר .. " , ( " שמח וטוב לב" ( פרק מתוך : " פו הדוב – ( " אפשר לבקש מן הילדים להתחלק לזוגות ולהציג אחד לשני בפנטומימה את הביטויים . הפרק : " לריב ולהתפייס " ( עמוד 011 בספר הלימוד ) הנושא : בפרק שלושה שירים בנושא חברות : בשיר הראשון " שתי חברות משוחחות על כל מיני דברים" מאת ע ' הלל יש שיחה בין שתי חברות ; השיר השני " חברים" מאת חיה שנהב הוא על ריב והשלמה בין חברים ; השיר השלישי " התפייסות" מאת שלומית כהן -אסיף עוסק ברצון להתפייסות בין שני חברים . מטרות הוראת הפרק : ההיבט הספרותי -אורייני – מטרת הפרק היא מפגש עם נושא קרוב ללבם של הילדים – היחסים בינם לחבריהם . הפרק מזמין את הקוראים להתבוננות בנקודת הראות של אותם ילדים- חברים וברגשותיהם , ומתוך כך יוכלו הקוראים להתבונן בחברויות שלהם עצמם ובנושא הקשור למריבות והתפייסות אשר נוכח אף הוא בחייהם והוא חלק מהותי בכל חב רות . כמו כן , מודגשים מאפיינים צורניים הבאים לידי ביטוי לפעמים בשירים ( נקודתיים , מקף בתחילת שורה ) ומבניים ( אורך שורה ) ומאפיינים ספרותיים כמו חריזה . הערות והצעות להוראת הפרק השיר " שתי חברות משוחחות על כל מיני דברים " מאת ע ' הלל האמצעי הספרותי- אורייני שדנים בשיר זה הוא החרוזים המסורגים לכל אורך השיר . החרוזים תומכים בזיהוי הדמויות המופיעות לסירוגין בכך שדברי כל ילדה מחורזים . ההיבט האורייני– לשוני עוסק בסימני פיסוק כמו המקף בראשית כל משפט שהוא הסימן המוסכם לדיבור ישיר בדיאלוג . המקף בא במקום שם הדובר והמי רכאות . סימן אחר הנלמד כאן הוא סימן הקריאה והוא חשוב להבנת ההנגנה ( האינטונציה ) של הטקסט .
|
|