עמוד:60

פעילות – 4 אפשר לבקש מן הילדים לבטא את רצונו של הילד בשתי דרכים : במשפט פשוט , למשל " הילד רוצה להיות גבוה , " או " הילד רוצה להיות בגובה של יתר הילדים , " ובדיבור ישיר של הילד תוך שימוש בתבנית הלשונית של משאלה , למשל " הלוואי שאגבה , " או " הלוואי שאהיה גבוה כמו כולם . " פעילות – 5 לאחר שהילדים עונים , כדאי לברר כיצד ידעו את התשוב ה . זוהי מסקנה הנובעת מהבנת השיר , מהאינטראקציה בין הבית האחרון לכל שאר הבתים . כמו כן , " אני חושב שמישהו למעלה שמע את הדברים" – זה משפט שמרמז על כך שמשהו קרה והשתנה אצל הילד . וכמובן , מילת הקישור " כי" שמסבירה למה הוא אומר שמישהו למעלה שמע אותו . פעילות – 6 בפעילות זו הילדים מתבקשים לקרוא כל בית בנפרד . במהלך הפעילות נבנית בהדרגה ההבנה שהחזרות וה"משחק" באורך השורות עוזרים ליצור בקוראים את התחושה של הילד בשיר . כדאי להמחיש את הדברים וגם לדבר על הרגשות העולים בכל פעם - החיתוכים שהילד עושה למשפטים והפיצול של משפט לכמה שורות מבליט את הרגשות : לפעמים זה יוצר תחושת עצב וכעס ") ראשי נוגע / בחגורה / של המורה , (" ולפעמים תחושת התלהבות ושמחה " ) כי עכשיו אני גם בן שבע / , וגם / מטר ועשרים . ( " סעיף א – בבית הראשון האמצעי הספרותי להדגשת הבעיה של הילד הוא החזרה ; המשורר חוזר שלוש פעמים על " הכי קטן . " החזרה הזאת מחזקת את התחושה הקשה של הילד באשר לגודלו . בשלב זה הקוראים עדיין לא יודעים שהמילה " קטן" בשיר קשורה ל גובה הדובר . כדאי לעמוד על המילים המצטרפות ל"הכי קטן . " " הכי קטן בכיתה" - צירוף רגיל - בעוד השניים האחרים ייחודיים לשיר ( שורות . ( 3-4 סעיף ב – בבית השני ייתכן שהילדים יענו " - הילד התכוון ל סוף השורה או ל שורה האחרונה , " וזו תשובה הגיונית . כדאי להעלות גם את האפשרות לקרוא את הצירוף כ צירוף לא רגיל ( זאת באמצעות הקבלת הביטוי " בסוף הילדים" לביטויים כמו " בסוף השנה " או " בסוף השורה . (" אפשר להציע לילדים שאולי הילד מתכוון לעוד משהו כשהוא אומר " בסוף הילדים" : אולי כך הילד שוב מדגיש את גובהו הנמוך , לדעתו , לעומת שאר הילדים ובכך מרגיש שווה פחות . כלומר יש כאן אמירה שגם מעידה על תחושת הילד ודימויו העצמי הנמוך לעומת שאר הילדים בכיתה " ) בסוף הילדים ( " שמושפע מגובהו . לאחר הדיון בכיתה אפשר לסכם כי כאשר המשורר משתמש בביטוי מיוחד , הוא מתכוון לומר משהו מיוחד . סעיף ג – את ה בית השלישי אפשר להראות לילדים בצורה שמציגה גם את שלוש השורות האחרונות כתובות בשורה אחת , ולשאול אותם ל מה המשורר בחר לכתוב את המילים " ראשי נוגע בחגורה של המורה" בשלוש שורות ולא בשורה אחת . הביטוי החזותי של השורות הקצרות ממחיש ומדגיש את קומתו הנמוכה של הילד . כדאי לבקש מהילדים לנסות לקרוא את השורה השנייה בבית השלישי בקול רם , כמו שהמשורר כתב אותן . ייתכן שירגישו בקריאה את מצב הרוח של הילד ( עצב , כעס , תסכול ) .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר