|
|
עמוד:36
ומתמשך של הנגשה וקירוב של השפה הייחודית של ספרות חכמים , עולם הדימויים ועולם הערכים שלה . כך התהליך בא לידי ביטוי בספר : . 0 כדי ליצור רצף והמשכיות ולאפשר ריבוד של ידע , מופיעים בכל פרק העוסק במקורות ( החל מ"מילה טובה ( "ב קטעי מידע קצרים , תחת הכותרות " נעים להכיר" ו"השפה המיוחדת של חכמים . " קטעים אלו עוסקים בדמויות חכמים המופיעים בסיפורים ובהיבטים שונים של הרובד הלשוני . . 4 כדי לקרב אל התלמידים את עולם התוכן והסגנון הזר לרבים מהם , נלוות לטקסטים גם פעילויות המציפות את הרלוונטיות של המסופר לעולמם של הילדים . בספר מופיעים הפיוט 'אחד מי יודע' מן ההגדה ( בפרק " אביב הגיע , פסח בא , " כרך ב ;( מ לשון התלמוד מופיעים שני קטעי מדרש שעניינם שבת ומתן תורה ( בפרק " דברי חכמים , " כרך ב . ( . 8 הכרה והבנה של המערכת הלשונית – מבנים , תופעות ותהליכים בלשון בתוך העיסוק בטקסטים השונים שולבו פעילויות העוסקות בתופעות לשוניות האופייניות לסוגה . דוגמות : תארים בפרקים " מה במודעה " ? ( כרך א ) ו"סיפור ציור" ( כרך ב ;( זמני הפועל בפרק " ברכות מכל הלב" ( כרך א ) ועוד . בבחירת הנושאים הלשוניים הושם דגש על תופעות לשוניות המקדמות את הבנת הטקסט , לדוגמה סימני שאלה בפרק " סתו" ( כרך א ) ; בפרק " סיפור משפחתי" ( כרך ב ) יש עיסוק ב מילות זמן – מאפיין מרכזי בסוגת הסיפור ; תבניות לשון כמו משפטי ניגוד מודגשים בפרק " להיות גדול , להיות קטן" ( כרך ב ) – הבנת השירים תלויה בהבנת הניגודיות .
|
|