|
|
עמוד:28
המקו ריינים , לאיכות הקריאה ולהנגנה ( אינטונציה , ( ויתרגלו קריאה קולית . אחר כך כדאי לאפשר לתלמידים לקריין את הסיפור או את הקטע מול חבריהם במליאה או בקבוצה קטנה . › כשמדובר בתלמידים מתקשים כדאי לספק להם פירושי מילים ולהימנע , לפחות בחלק מהמקרים , מהפניות למילונים . איתו ר והבנה של ערך מילוני , קצר ככל שיהיה , עלול להיות מתסכל לא פחות מקריאת טקסט ארוך . כדאי ללמד רק מילים שיש סיכוי שהילדים יפגשו אותן בהקשרים ובטקסטים אחרים , ולא מילים מליציות או נדירות . › כדאי להחליט מראש מה מרכז הכובד בשיעור המתוכנן , ולהימנע מהכברה של נושאים ו עניינים . למשל , כשעוסקים בשיח ספרותי אפשר להפחית את תיקוני הלשון העלולים לחסום הבעה בעל פה , וכשעוסקים בנושאים תחביריים אפשר להימנע מתיקון שגיאות כתיב . התמקדות כזו מאפשרת לתלמידים להיות ממוקדים בנושא בלי לחשוש מפני הביצוע . › בחלק מן המקרים לפחות כדאי להציע לילדים להביע את עצמם בדרכים חלופיות , כגון אמנויות פלסטיות או אמנויות הבמה , ולאפשר להם להסביר את בחירותיהם . כך הן ההבנה והן השפה יוצאות נשכרות . נוסף על אלה , יש מקומות שבהם מוצעות במד"ל המפורט לפרקים דרכי פעולה לעבודה עם תל מידים מתקשים ועם מתקדמים ומתעניינים . למשל , מחסן משפטים מתאימים לתמונות נתונות בעבור תלמידים מתקשים יותר ( בעוד בספר מתבקשים התלמידים לחבר בעצמם משפטים לתמונות . (
|
|