עמוד:177

לא ונאמר אליו : כנים אנחנו , לא היינו מרגלים . לב שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו , האחד איננו , והקטן היום את אבינו בארץ כנען . לג ויאמר אלינו האיש אדני הארץ : בזאת אדע כי כנים אתם : אחיכם האחד הניחו אתי , ואת רעבון בתיכם קחו ולכו . לד והביאו את אחיכם הקטן אלי , ואדעה כי לא מרגלים אתם , כי כנים אתם . את אחיכם אתן לכם , ואת הארץ תסחרו . לה ויהי הם מריקים שקיהם , והנה איש צרור כספו בשקו . ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם , וייראו . לו ויאמר אלהם יעקב אביהם : אתי שכלתם , יוסף איננו ושמעון איננו , ואת בנימן תקחו ? עלי היו כלנה . לז ויאמר ראובן אל אביו לאמר : את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך . תנה אתו על ידי , ואני אשיבנו אליך . לח ויאמר : לא ירד בני עמכם , כי אחיו מת והוא לבדו נשאר , וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה , והורדתם את שיבתי ביגון שאולה . בזאת אדע ( לג : ( כך אדע . הניחואתי ( לג : ( השאירו אתי במצרים . רעבוןבתיכם ( לג : ( האכל שישביע את הרעב במשפחה שלכם . ואת הארץ תסחרו ( לד : ( תוכלו להסתובב , לקנות ולמכר בארץ מצרים . מריקים ( לה : ( מרוקנים . איש צרור כספו בשקו ( לה : ( בכל אחד מהשקים היה מנח הכסף שהאחים שלמו במצרים עבור המזון . וייראו ( לה : ( נבהלו . שכלתם ( לו : ( הפכתם אותי לאב שכול , בגללכם אני אדם שהבנים שלו מתו . עלי היו כלנה ( לו : ( הכל קורה לי ! תנה אתו על ידי ( לז : ( תן לי את בנימין , ואני אהיה אחראי לו . והורדתם את שיבתי ביגון שאולה ( לח : ( תגרמו שאני אמות מרב צער .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר