עמוד:122

ליד הבאר – יעקב פוגש את הרועים א וישא יעקב רגליו , וילך ארצה בני קדם . ב וירא והנה באר בשדה , והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה , כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים . והאבן גדלה על פי הבאר . ג ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר , והשקו את הצאן , והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה . ד ויאמר להם יעקב : אחי , מאין אתם ? ויאמרו : מחרן אנחנו . ה ויאמר להם : הידעתם את לבן בן נחור ? ויאמרו : ידענו . ו ויאמר להם : השלום לו : ויאמרו : שלום , והנה רחל בתו באה עם הצאן . ז ויאמר : הן עוד היום גדול , לא עת האסף המקנה . השקו הצאן ולכו רעו . ח ויאמרו : לא נוכל , עד אשר יאספו כל העדרים , וגללו את האבן מעל פי הבאר , והשקינו הצאן . וישא יעקב רגליו : ( א ) יעקב הרים את רגליו , התכונן ללכת . ארצה בני קדם : ( א ) אל הארץ של בני קדם . קדם = מזרח . רבצים עליה : ( ב ) שוכבים ליד הבאר . על פי הבאר : ( ב ) על הפתח של הבאר . וגללו את האבן מעל פי הבאר : ( ג ) ( כשכל העדרים היו מגיעים ) הרועים היו מגלגלים ומסירים ביחד את האבןמפתח הבאר . הידעתם את לבן : ( ה ) האם אתם מכירים איש ששמו לבן ? הן עוד היום גדול : ( ז ) היום עדין ארך , יש עוד שעות רבות של אור . לא עת האסף המקנה : ( ז ) זה לא הזמן לאסף את הצאן אל המכלאה , זה לא סוף היום . לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים : ( ח ) איננו יכולים להסיר את האבן מפתח הבאר - עד שכל העדרים וכל הרועים יגיעו .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר