עמוד:18

אדם וחוה אוכלים מפרי עץ הדעת א והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים , ויאמר אל האשה : אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן . ב ותאמר האשה אל הנחש : מפרי עץ הגן נאכל . ג ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו , פן תמתון . ד ויאמר הנחש אל האשה : לא מות תמתון . ה כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם , והייתם כאלהים ידעי טוב ורע . ו ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל , ותקח מפריו ותאכל , ותתן גם לאישה עמה ויאכל . ז ותפקחנה עיני שניהם , וידעו כי עירמם הם , ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת . ערום : ( א ) ערמומי , מתנהג לא בישר ומנצל את מי שמאמין לו . נאכל : ( ב ) מתר לנו לאכל . פן תמתון : ( ג ) כדי שלא תמותו . ביום אכלכם ממנו : ( ה ) ביום שתאכלו ממנו . ונפקחו עיניכם : ( ה ) תתחילו להבין . והייתם כאלהים : ( ה ) תהיו כמו אלהים . ידעי טוב ורע : ( ה ) תדעו להבדיל בין טוב לרע . טוב העץ למאכל : ( ו ) כדאי לאכל מפרי העץ . תאוה הוא לעינים : ( ו ) נעים להסתכל בו . נחמד העץ להשכיל : ( ו ) העץ יכול להוסיף חכמה . לאישה : ( ו ) לאיש שלה ( לאדם . ( ותפקחנה עיני שניהם : ( ז ) אדם וחוה התחילו להבין .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר