עמוד:78

שתי כובסות בערב פסח סיפור עם ספרו חיה בר יצחק ועדנה קרמר לפני שנים רבות חיו במדינת טוניסיה שתי גיסות , האחת עשירה והשנייה ענייה . הגיע חודש ניסן , קרב חג הפסח , והעשירה קנתה בגדי מחלצות , צבעה את ביתה ומילאה אותו בכל טוב , וכבש לסעודת החג קשור לפני דלתה . ולענייה אין כסף לקנות את מצרכי החג . אפילו לקנות מצות לא השיגה ידה , אך את מצות החג לא תפר . ניקתה וצחצחה את ביתה הדל ונטלה את הבגדים הבלואים לכבסם בנהר , כי אמרה בלבה : " לא נסב לליל הסדר בבגדים מלוכלכים שדבק בהם חמץ " . הולכת היא לעבר הנהר , נאנחת ונזכרת כי מדי שנה נשנה הדבר . גיסתה העשירה שולחת לה מצות שרופות , שאריות ירקות ובגדי סמרטוטים לילדים ... והיא בושה ונכלמת , לא מוצאת עוז בנפשה להגיד לגיסתה הגאה כי אינה זקוקה לנדבתה . ישבה הענייה על שפת הנהר והתחילה מכבסת . מלבינים הבגדים הבלואים מכוח ידיה וממי הנהר . נושאת הכובסת עיניה למרום והנה למולה איש זקן , עיניו טובות וזקנו יורד לו על חזהו . " מה את עושה , בתי " ? שואל הזקן . " מכבסת " , משיבה האישה . " קנית מצות לפסח " ? " כן " , היא משיבה . גיסות - קרובות משפחה , למשל הנשים של שני אחים , או אישה ואשתו של אחיה מחלצות - בגדים מפוארים לא השיגה ידה - לא היה לה די כסף לא תפר - תקיים , לא תבטל בגדים בלואים - בגדים ישנים וקרועים מדי שנה נשנה הדבר - בכל שנה זה קרה שוב לא מוצאת עוז בנפשה - אין לה אומץ

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר